מן העיתונות

פריצת דיסק

חברת פטיפון הופכת את הדיסק למיותר: החברה מאפשרת לכל לקוח לקבל את השירים החדשים ישירות למחשב, בלי פלסטיק שנשבר או דיסק שנשרט ■ עודד רהב וחן-לי פישמן, שעומדים מאחורי המיזם, מדברים על מוזיקת המחר

7/7/2009 בועז כהן

זוהי מהפכה, לא פחות, שלא כולם עדיין קולטים את ממדיה: עודד רהב, 42, וחן-לי פישמן, 37, שעומדים מאחורי "פטיפון", החברה שמשנה את פני תעשיית המוזיקה בישראל, הפכו את הדיסק הפיזי למיותר. לפחות בכל הקשור לערימות הסינגלים הנערמות על שולחנו של כל עורך מוזיקלי וכל שדרן רדיו ועיתונאי-מוזיקה בישראל.

כמי שמשדר תוכנית יומית ב-88FM מדי בוקר, אני יכול להעיד ממקור ראשון שמספר הסינגלים המציף את התא שלי בקול ישראל עולה וגואה משבוע לשבוע, והיכולת לסנן, להאזין ולהחליט פוחתת יותר ויותר. פטיפון מאפשרת לכל לקוח בתקשורת לקבל את השירים החדשים ישירות למחשב. בלי פלסטיק שנשבר או דיסק שנשרט. מהיצרן לצרכן. המוזיקה ללא אלמנט פיזי.

רק כדי לסבר את האוזן, הנה כמה נתונים על תעשיית הסינגלים בישראל. בארץ יוצאים כ-40 עד 70 סינגלים בשבוע. כל סינגל יוצא בסביבות 300 עותקים. כלומר כל שבוע מופצים ברחבי הארץ בין 12,000 ל-21,000 פלסטיקים.

ובחישוב שנתי - בין 600 אלף לכמיליון פלסטיקים בשנה. מתוכם מושמעים פחות מ-10%. גם בין אלה יש מספר גדול של פלסטיקים שאינם בשימוש וכל השאר, קרוב לוודאי, ניתנים כתרומה ומושלכים לפח.

השדרנים והעיתונאים, גם אם מאוד ירצו, לא יוכלו להקשיב, להתייחס ולשדר את כולם.

עלויות הפצת סינגל הן בין 3,500 ל-4,500 שקל לסינגל עבור הפצה של כ-300 יחידות.

עלויות השירות בפטיפון הן כרבע מהעלות הנ"ל, כשההפצה נעשית לתפוצה ממוקדת לתיבתם האישית של יותר מ-400 אנשי תקשורת, בלי יכולת לאבד את השיר ו/או למחוק. עבורם זהו כלי חשיפה, ניהול תוכן, קטלוג והעברה לשידור.

הפתרון הוא לא להפסיק לייצר מוזיקה אלא לעשות שימוש בפתרון דיגיטלי כפי שמציעה חברת פטיפון.

בעידן האולפנים הביתיים, החיסכון בהפקת אלבום איכותי הוא משמעותי ביותר, כיוון שמפיק עם אולפן ביתי משקיע בציוד חדיש ועדכני. תקליטים שפעם היו עולים אלפי דולרים עולים היום כמה אלפי שקלים, כך שלמעשה הם מצליחים לחסוך בהכל, למעט הדבר היחיד שאי אפשר לחסוך בו - עלות הדפסה והפצת 300 יחידות לכל סינגל (כאמור, אמן מוציא 3-5 סינגלים מאלבום).

בפטיפון, עלות של חמישה סינגלים היא כמו עלות של סינגל וחצי בשיטה הישנה. כמו כן, התפוצה גדולה ומדויקת יותר תוך ידיעה שזה מגיע ישירות לתיבה האישית של איש המדיה ולא נעלם במטבחון של תחנת הרדיו, כי השליח עצר לשתות כוס מים עקב החום הכבד של ת"א.

מסדרים את השולחן

למערכת ניהול התוכן של פטיפון מחוברים יותר מ-400 אנשי תקשורת בישראל (עיתונות, רדיו, אינטרנט, טלוויזיה, משרדי פרסום, סלולר ועוד).

"עשינו עבודת תחקיר של שנה וחצי והבנו שהלקוח המשלם הוא האמן אבל הלקוח האמיתי הוא התקשורת", אומרים רהב ופישמן, מקימי "פטיפון". "בדקנו את המוכנות של המדיה. שאלנו מה הם צריכים. לטלוויזיה, לאינטרנט ולעיתונות המודפסת זו הייתה הצלה. קומוניקט, תמונות, קובץ מוזיקה - פשוט מגיעים ישר למייל".

*לא היו בעיות עם תחנות הרדיו, שלא יכולות לשדר ממחשב?

רהב ופישמן מחייכים. "תחנות הרדיו היו עניין מסובך יותר לשכנוע, אבל אחרי שגלגל"צ, אמצע הדרך, רדיוס, לב המדינה ורדיו ירושלים הצטרפו לשירות שלנו, כבר יותר קל להגיע לכולן. בעתיד כולם יעבדו איתנו".

*טכנולוגית, מדובר בעניין מאוד פשוט.

"כמובן, ולכן הוא תפס כל-כך מהר. למדנו את המערכות עצמן, מבחינה טכנולוגית, והרעיון שלנו היה ליצור קובץ אחד שכולם יכולים להשתמש בו".

*יש כמות עצומה של סינגלים, היום יותר מאי פעם, וזה למרות שמצב התעשייה על הרצפה.

"זה נכון, בשנים האחרונות כמות הסינגלים הולכת וגדלה בטור הנדסי, והיא תלך ותגדל עוד יותר. וזה למרות המצב של המוזיקה הישראלית, שלא מאפשר עיכול וחשיפה של אפילו 10% מהחומרים".

*אז מה עושים? יש אינפלציה של סינגלים. איך אתם מספקים למי שיושב בצד השני מערכת נוחה לניהול תוכן?

"'פטיפון' מאפשרת במעט הזמן שיש לך, כעורך מוזיקלי, להתוודע לדברים חדשים במהירות ובקלות למשתמש. אתה יכול לדפדף, לזפזפ משיר לשיר. אפשר לסדר את השולחן".

*מהו היתרון המרכזי עבור האמן?

"שכל אמן יכול בסכום נמוך יחסית של 1200 שקל, להביא את השיר שלו לכולם, או בצורה ממוקדת, איך שבא לו".

*למה 1200 שקל?

"זהו סינון ראשוני. בכל זאת צריך להיות איזה סכום מינימלי".

*איך אתם מגדירים את "פטיפון"?

רהב: "אנחנו האיש עם הקסדה. אנחנו השליחים שמביאים את השיר שלך ל-450 האנשים החשובים במדיה".

פישמן: "'פטיפון' הוא תקליטייה וירטואלית לכל דבר, כשגם בעוד חמש שנים אפשר יהיה למצוא את השיר. כמה פעמים קרה שחיפשת סינגל, ולא מצאת אותו? מהיום, נגמר הסיפור הזה. עכשיו הסינגל כאן והוא נשאר כאן, לתמיד".

"אני בכלל חצי בודהיסט"

תהליכים כאוטיים מתרחשים כיום בתעשיית המוזיקה ורהב ופישמן מודעים לכך היטב: "יש היצף מטורף של שירים, אבל תבוא תקופה של רגיעה והמודלים העסקיים ישתנו בהתאם. סלולר יהיה מאוד דומיננטי, כי אנשים רוצים להתחבר לזה. לחברות הסלולר יש עוצמה בלתי-נתפסת והרבה תקציבים כדי להפיץ כל דבר, גם מוזיקה".

האפשרות שמספקת "פטיפון" להפיץ את המוזיקה דרך מחשבי החברה, כוללת כמובן יתרונות אקולוגיים ברורים. רהב: "אני פעיל ירוק בדמי ובנפשי. אני אפילו נוסע באוטובוסים, כתפיסת עולם. עבדתי באנרגיה ירוקה, תעשיות מים. אני בכלל חצי בודהיסט. 'פטיפון' עוזרת לך להשיל מעצמך פלסטיקים, ניירת וכאב ראש. זה מה שמצא חן בעיני המון גורמים שהיו בקשר איתנו".

אם החברה הקודמת שהקים רהב, מדיה פורסט, נותנת אפשרות לאמן לדעת מתי ואיפה משדרים אותו, בכל מקום, אז החברה הנוכחית מאפשרת לו לדעת מי קיבל את השיר שלו, ומה נעשה עם זה.

*יש בזה גם מינוסים, אני חייב לומר.

רהב: "נכון. לפעמים זה בעוכריו של האמן, אחרי שהוא רואה שיש לו אפס השמעות, הוא נכנס לסטרס מטורף".

*אז מה אתה אומר לו?

"אני אוהב את האמת העירומה. זו המציאות, וצריך לדעת אותה ולהתמודד איתה". *