בין השישים לשבעים, ילדה של פרחים, זהב בשיער.
תרמיל על הגב וחיוך בפנים, מחפשת את הסתיו.
אלף שדות, מאה שירים בראשה מנגנים, לה הם שרים,
עכשיו.

בין האתמול למחר, היום שעבר, הלילה הקר.
ובחלון הפתוח, באה הרוח, קורא השדה המוכר.
אלף ימים, מאה שנים לה מחכות, לצחוק ולבכות,
איתן.