אחד אחד בלחישה, שוב הם מגיעים
עם מעיל וספר קטן הם באים.
מאחורי קירות גדולים, נשמעות תפילות
כוכבים יפים מאירים בלילות

רק תתן לי יותר
אני לא מוותר
על טיפה של תקוה
שלי שלך.

לאט לאט ללא סימן, מתפתל השביל
איש אינו יודע לאן הוא מוביל.
וכמו עיניים עצומות, מסכי הזמן
ומתוך החושך יבוא אור לבן.

רק תתן לי יותר,
אני לא מוותר
על טיפה של תקווה,
שלי שלך.