כבר שנים שאת אוספת רסיסים מהתמונה
ואני חוזר לדמוע ומביט בך משתנה
בכאב את משתמשת ואיתו את מחכה
שיפלו מהשמיים ניצוצות הנשמה
עד אלייך עד אלייך
אני בא ואת כמו יין
משכרת כל עיניים
עולה איתך לאור חולם איתך לחזור
לשיר געגועים וחום של בית
בסודות את מבקשת את הקול של הכמיהה
מרגישה שאת שייכת לתקופה הישנה
בדמעה את מחייכת ממיסה בי מגננות
ששמרו עליי בדרך ועל עיניי החשופות
עד אלייך עד אלייך
אני בא ואת כמו יין
משכרת כל עיניים
עולה איתך לאור חולם איתך לחזור
לשיר געגועים וחום של בית