הרשיתי לעצמי להיות
הרשיתי לעצמי להיות
זה עוד יבוא
זה עוד יבוא
זה עוד יבוא
עשיתי לי
עשיתי לי, עשיתי לי
אני ארקוד
אני ארקוד

עוד יום יבוא
אני אנקום
אני אנקום על כל מה שעשיתי לי
בכל מי שהרשיתי לעצמי להיות
עוד יום יבוא
אני ארקוד

אין עוד כוח לחשוב
אין עזות לעלוב
אין רחוק אין קרוב
אין למה לארוב

אין רצון במשוב
אין עוד ממי לגנוב
אין איבר-מין רטוב
יאן עוד על מה לכאוב

הנה כל מה שטוב - לא עצים ולא דוב

זקנה יחפה ברחוב
זקנה יחפה ברחוב
זקנה יחפה ברחוב
יש זקנה יחפה ברחוב

[אין ממה לפחד, אין סיבה להתעודד
למה לי להתמודד, וואלה מתבודד ומסתודד
אין סיבה לדבר או לחפש ת׳פתרון
ויתרתי על כבוד ועיקרון
ויתרתי על נייר ועיפרון
איך ויתרתי על עתיד ונאחזתי בעבר וזכרון
שלא יחזור ולא יועיל הכל נשרף
הובסתי מקידמה וממרדף
חיפשתי שם נרדף להרגשת חיי מדף
ואז בשתי עיניי ראיתי ת׳חלום שלי חלף…
הנה מצאנו ת׳בור
טעות לעולם תחזור
אולי אלוהים יעזור
ישיב הגלגל לאחור]

אין קסדה לחבוש
אין שפן ואין ראש
אין כתף לעמוד
אין גגות שנרקוד
אין לילות - אין גרון
אין יום בלי זכרון
אין לך מה לחשוש
אין עוד את מי לכבוש

זקנה יחפה ברחוב…

כמה דמית לי, נפש יקרה,
במיתריי, השמיעי את דברך.
מצב רוחך - דבר-סתר - יתארך
בשדרתי, כרוח בשדירה.

הו, גוף אומלל, ממך אני שונה
אכן על מיתרך אני תלויה,
אך שריר נטמן בהלוויה -
שירי ליבי טמונים במנגינה.

פיה זחוחה, מלכה כפוית-טובה,
הרי בשתי אזניים תקסמי
כל פארך אינו אלא תגובה.

את טבע הדבר אין בוחרים,
גופי, אתה גווע וסתמי -
אני אמשיך לשיר לאחרים.

באחד הבקרים לא הצלחתי לזוז
פירורים במיטה, כאבים בכתף,
שורפות העיניים, בכל זאת עדיין
רואה כמה טוב מבטך

הצלחתי לזוז - זה נהיה דיי מביש
במשרד מפטרים את כל מי שדרוס
בעיניים סגורות יורד אל הכביש
וראשי מתפזר ביופייך

יוצא לעבוד
שקל עוד שקל עוד
שקל עוד שקל עוד
שקל עוד עוד
יוצא לעבוד
שקל עוד שקל עוד
לנקות את הכיור
שקל עוד עוד
גם בך יש דברים
שאני לא אוהב
כמה את מבקשת
גם בך יש דברים
שאני לא אוהב
אבל את גורמת לי אושר

באחד הלילות לא הצלחתי לישון
יתושים בנשמה ויוצא הסדין
במשרד מפצים את כל מי שמדחיק
ואני בזכותך מאמין

יוצא לעבוד...

בנאדם צף
בחלל על פני כוכב
ומסתחרר
גם אני לא מוותר

צף
בחלל על פני כוכב
ומסתחרר
גם אני לא אגמר

כמו השמש שאף פעם
לא באמת בים שוקעת
כמו רגלי שעם כל צעד
לא באמת ממש יודעת

החברה שלי כבר לא אוהבת אותי
היא חושבת שאני קריר
מסתובב ברחובות בדיכאון
היא אף פעם לא תדע כמה אני שביר

ופתאום כמו קרן אור ביום סגריר
על הרצפה מונח
מנצנץ כולו באור צהוב בהיר
עיגול מכסף ובתוכו זהב

איך מצאתי עשר שקל
על המדרכה
מסביבי כל העולם נדם
והלב שוב מתמלא שמחה
נגן לי באורגן בנאדם
נגן יא בנאדם

מרחוק
כמו אבא שפתאום חוזר
תגיד לי שאני חולם
מתקרב אליי בלי לומר דבר
מבטיח לי שהוא כבר ישלם

איך מצאתי עשר שקל על המדרכה
מסביבי כל העולם בכה
והלב שוב מתמלא שמחה
נגן לי באורגן בנאדם
נגן יא בנאדם