כָּל הַלַּיְלָה בָּכִיתִי
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אוּלַי יֵשׁ מָוֶת שֶׁאֵין בּוֹ
אַלִּימוּת
מָוֶת שֶׁדּוֹמֶה לְפֶרַח.
כָּל הַלַּיְלָה הִפַּלְתִּי תַּחֲנוּנַי
אֲפִלּוּ אֲנִי עָפָר
תִּהְיֶה בִּי מְנוּחָה
לְהַבִּיט אֶל גָּבְהֵי שָׁמַיִם
עוֹד וְעוֹד וְעוֹד
לְהִפָּרֵד מִיָּפְיָם,

כָּל הַלַּיְלָה חָשַׁבְתִּי
בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת
בְּחָזִי הַכּוֹאֵב
וְסִפּוּרִים שׁוֹנִים,
צָרִיךְ לְהַדְלִיק נֵר
וּלְהַבִּיט עֲלֵיהֶם
בְּטֶרֶם אִישַׁן הַמָּוֶת.

מתוך הספר "אל תרחק" 1974, פורסם לראשונה ב"מאזנים" תשל"ד 1973

וָאִיקַץ וְהִנֵּה הַבַּיִת מוּאָר
אַךְ אֵין אִישׁ אִתִּי בַּבַּיִת –
וְעֶצֶב כָּזֶה
וְצַעַר.
וַהֲלֹא שִׂמְחַת הַשֶּׁמֶשׁ
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
וַהֲלֹא הַר
וַהֲלֹא אֵשׁ.
הוֹי
הַיֹּפִי נִתְקָע כְּמוֹ סַכִּין
בַּלֵּב.

מתוך הספר "הלא הר הלא אש" 1977, פורסם לראשונה ב"מאזנים" תשל"ה 1974