לפעמים האור מסנוור
הבוקר מאחר ,
התפילה אותה תפילה.
לפעמים אי אפשר לדבר
על הפנים ועל החוץ ,
על מה בפנים ומה נחוץ.
לא יודעת מה מכאן ,
אם לאן ואם כדאי להשאר?
הכל אותו דבר ולא איכפת משום דבר ,
רק לסלוח רק לשתוק ללכת באותו כיוון.
להיות תקועים בתוך אבק,
עבר נפוח מיותר
העולם הזה קטוע אי אפשר להיות אותו דבר .
לפעמים היום נעצר
עכשיו חיוורת וריקה כמו אותה דירה שכורה
ובדרך מתפלאים ,
על הדרך חרדים לשאלה
האם הכל אותו דבר ?
ולא איכפת משום דבר
רק לסלוח רק לשתוק ללכת באותו כיוון
להיות תקועים בתוך אבק ,
עבר נפוח מיותר
העולם הזה קטוע אי אפשר להיות אותו דבר ..