אומרים שאין שמחה גדולה
כהתרת ספיקות אז
בתפילותיי ביקשתי רק
תמיד לדעת צעדיך
עכשיו ספק הפך לי לעדיף
על פני אמת חדה
תמיד ידעת להוביל
לצעוד בראש כל דרך
כל מי שבא על צניעותך מספר
מוסיף עוד חלק
עלה נושר
הלב צובר
ורק לך אין אור בחדר
אני יודעת לצחוק בשבילך
לשחרר, פחות או יותר
הרי תמיד זה מבטך
שמצית בי להבה חדשה
מזכיר בשביל מה
הזמן לא מרפא דבר
יש רק שנים שנצבעות אחרת
חלום חוזר, הזמן עוצר
זו שוב אני שמחכה בדלת
לוחם שלי, יש על שמך
יש בשבילך ואין אותך
אני יודעת..
דרך העיניים שלך
הייתי מצליחה לראות
קדימה ואחורה במקביל
איך זה שלא הרגשתי?