ככה תמיד זה מתחיל
כשהשמש
לאט שוקעת באופק לים
ככה תמיד מהים אז נולד לו
געגוע קטן, מיותם
כמה רבים הימים
שחיכינו
גלים רבים שחקו את ההר
כמה רבות השעות
שכילינו
והים לא נמלא בנהר
בקצה כל השבילים
בסוף כל הימים
תמיד רק מהסס דרך אלי
תגיד אתה
אם כל זה היה כדאי
בקצה כל השבילים
בסוף כל הימים
אולי אם תחפש דרך אלי
אתה תראה
שכל זה היה כדאי
ככה בערב כזה געגוע
לאט נוחת עם השמש לים
רגש צובט את הלב וידוע
מהבהב רק לרגע – נכלם
בקצה כל השבילים..
ובינתיים כל העולמות
התהפכו פעמיים ואז
ירדו למצולות
ולקחו אותי איתם
גם אותך לקחו
למקומות…
בקצה כל השבילים...