בְּנַחַל אַכְזָב
הַחֵשֶׁק הַיָּחֵף
מֵרִיעַ לַשָּׁרָב
בַּחֲצוֹצְרָה שֶׁל פָּז.

מִשְׁתּוֹלֵל הַשָּׁרָב,
הַשֶּׁמֶשׁ יִשַּׁק.
הֶחְשִׁיךְ הָעוֹלָם
בְּלָעָנוּ אָבָק.

רַק הַיַּסְמִין בָּאֹפֶל
יַלְבִּין
וְעֵינוֹ שֶׁל קַיִן
מְזָרָה אֵשׁ.
נָשִׁים מִתְעַלְּפוֹת מֵרֵיחַ מָתוֹק,
מִפַּחַד חַם.

כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ
שֶׁבַּלַּיְלָה סָפַר מַזָּלוֹת,
שֶׁקָּרָא אֶל בּוֹרְאוֹ
מִתּוֹךְ הַכִּבְשָׁן,
שֶׁאֶת בְּנוֹ עָקַד –
הָיָה סָבִי.
אוֹתָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
בְּתוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת,
וְאוֹתוֹ מַבָּט טָלוּל
וְזָקָן רַךְ-גַּלִּים.
בַּחוּץ יָרָד הַשֶּׁלֶג,
בַּחוּץ שָׁאֲגוּ:
אֵין דִין וְאֵין דַּיָּן.
וּבְחֶדְרוֹ הַסָּדוּק, הַמְנֻפָּץ
שָׁרוּ כְּרוּבִים
עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה.