ירושלם באור כוכב,
לב הזמן, קדומה, חוברה יחדיו,
בוכה כילד קט,
אהיה עמך.

טוהר אם וחסד את,
גן ורדים פורחת, זוהר-עד,
טלית של תכלת פז,
אהיה עמך.

כעששית בשמי חמה,
אור אנוש דוהה עת מלחמה,
שלום צופה היא לי,
עיר נאמנה.

הנה אני בא...

ירושלים, עיר שווה פיצוץ
הולך במדרחוב מרגיש כמו קיבוץ גלויות
אלף תרבויות, לכל אחד יש אח ותשע אחיות
ערבים בסדר חרדים בחדר
וכולם פה קולטים את אלוהים - בתדר
אחרי טדי ירושלים דעכה מהר
מיום ליום תל אביב נצצה יותר
חברים עזבו או התקרבו לבורא שמיים
אפור, משעמם, אין ים
מחשבות על עזיבה
שלוש שנים לקח לי לקבל ת'החלטה
אורז ת'חפצים לתוך המזוודה
מהכפר לעיר בכיוון הירידה

תל אביב - הנה אני בא
אני מגיע - הנה אני בא
באתי להזיע - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע

יצאתי לכיוון מישור החוף
איזה שוק אני עומד לחטוף
ועכשיו כשאני בתל אביב סוף סוף
משתלב עם הנוף, הכל טרי וזה טוב
ווי, כמה שדיים, נשרפו לי העיניים
אחרי שנתיים של סדום ועמורה
לא מזהה את עצמי במראה
מכיר, מתערב, מתמזג, מסתחבק עם
כל הבעלים של הדיסקוטקים
עכשיו כשאני IN, מבין, זה לא נוצץ
כמה רעש, כמה פיח, תן לי דשא, תן לי עץ
כל היום מתבזבז על שלום, שלום
השכירות הון הלחות ושגעון
ואז נפל האסימון,
גן עדן היה לי בידיים
מחשבות על עזיבה
שלוש שנים לקח לי לקבל ת'החלטה
אורז ת'חטאים בתוך המזוודה
מהעיר לכפר לכיוון

ירושלים - הנה אני בא
חוזר אליך - הנה אני בא
אל חומותיך - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע

חזרתי לירושלים, פה החומוס טוב זה בדוק
תן לי רוגע, תן לי שקט, לא יזיק איזה פיהוק
מתי פעם אחרונה שמתי איזה פתק בכותל, השקעתי באוכל,
עשיתי חברים חדשים,
העיר הזאת תחזיר לי ת'שליטה בחיים
נתערבב עם עצמי במקום לערבב מים
ננשום קצת אויר הרים צלול כיין
יאללה בית"ר, יאללה חיים בכפר!
העיקר להיות מאושר

הנה אני בא...

תל אביב - הנה אני בא
אני מגיע - הנה אני בא
באתי להזיע - הנה אני בא
כי את היחידה אני נשבע

אויר הרים צלול כיין וריח אורנים
נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור

חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר בית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור

אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשרו כתרים
קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור ... כינור

אור נדלק בבית הכרם,
נר זורח בניות,
בגונן הילה זוהרת
ועיני אל תלפיות.

בקוממיות בוקע,
שיר מקשת החלון,
מגילה מזמור נובע,
אל אוקיינוס הלילות.

שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי,
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי.

סהר של שבת הגיח,
שט על מאה שערים,
איש מבית לוי הופיע,
שב מדרך נס הרים.

כוהנים עברו בחושך,
בבואם מעיר גנים,
עם אפוד, זהב וחושן,
רימונים ופעמונים.

שובי, שובי, בת ירושלים...

אל רמת רחל יגיעו,
מלאכים ושנאנים
את ימין משה ירגיעו,
משכנות שאננים.

מישהו מרבד יניח,
על עין כרם הרדומה
ושלוה גדולה יבטיח,
לרחביה ורוממה.

שובי, שובי, בת ירושלים...

הריבון, הנה גמל עלייך
נומי, נומי עיר שלם
הנידח במשוררייך
את שירך הנם חולם.

לך ירושלים, בין חומות העיר
לך ירושלים, אור חדש יאיר.

בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.

לך ירושלים, נוף קדומים והוד
לך ירושלים, לך רזים וסוד.

בליבנו, בליבנו...

לך ירושלים, שיר נישא תמיד
לך ירושלים, עיר מגדל דוד.

בליבנו, בליבנו...

אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.

אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן, אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך.

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.

אני חוזר מאלף גילגולים
אני נזיר, בן מלך וקבצן
ובלילות בבכות השועלים
אני חולם וער בך בו בזמן.

אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבויה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים.

הנני כאן...

ואת חיכית, כמו האבנים
וכמו הבור, להלך במדבר
זריחות רכות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.

כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעינייך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב.

הנני כאן...

אם לא אעלה
ואם לא אעלה
את ירושלים
על ראש שמחתי
על ראש על ראש שמחתי

אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני
תדבק לשוני לחיכי
אם לא אזכרכי
אם אשכח ירושלים
תשכח ימיני
תדבק לשוני לחיכי
אם לא אזכרכי

אם לא אעלה
ואם לא אעלה
את ירושלים
על ראש שמחתי
על ראש על ראש שמחתי

אם לא אעלה
ואם לא אעלה
את ירושלים
על ראש שמחתי
על ראש על ראש שמחתי

אם לא אעלה
ואם לא אעלה
את ירושלים
על ראש שמחתי
על ראש על ראש שמחתי

אהובתי על מגדלייך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים ירושלים.
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.

אהובתי מול בית הספר לשוטרים,
ומול אותה גבעת תחמושת דם ועצב
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים,
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב.
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב,
עברית צרודה כזאת וערבית ניחרת
כשהעתיד על החשבון פורע חוב,
במפרעה לירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים...

אהובתי אבני הכותל החמות,
משננות אחרי אלפי פתקים של צער
את מעופן של היונים על החומות,
עם המחר המתהלך בך צעד צעד.
ומול מגדל דוד שבים האוהבים,
ימין משה ואבו טור אט אט וחרש
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים,
אז לילה טוב לירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים...

מסתובב בעיר הישנה
ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
בדרך לשער הרחמים.

לא מביט סביב
לא מקשיב
איש חולם אני
וכך היה תמיד
אבל מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.

חי פעם רק פעם
יש טעם אין טעם
עם כח בלי כח
שער הרחמים.
בואי איתי יחד
בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק
משער הרחמים.

השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.

חי פעם רק פעם...

אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
כֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ-- עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.
בַּת-בָּבֶל, הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ-- אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע.

לך ירושלים, בין חומות העיר
לך ירושלים, אור חדש יאיר.

בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים
לך ירושלים, בין ירדן וים.

לך ירושלים, נוף קדומים והוד
לך ירושלים, לך רזים וסוד.

בליבנו, בליבנו...

לך ירושלים, שיר נישא תמיד
לך ירושלים, עיר מגדל דוד.

בליבנו, בליבנו...