ומה שלא יהיה,
עכשיו אתה נוגע
את כל הצבעים העמוקים
אתה יודע
וכבר מזמן, אתה רוצה
לחיות על הקצה
בינתיים,
אתה רק על הקצה של המרפסת
מביט למטה, רואה אותה נכנסת
ומדמיין איך זה ליפול מגובה רב
אז למה זה מרגיש דומה איתה עכשיו?
קטנה ועדינה ואכזרית
היא כמו תמצית של קשר בלתי אפשרי
על כל שנייה של רוך, שעות של שיגעון
פוצעת בעיניים
הורגת בחיוך של מבוכה
צועקת שאף פעם לא היתה ממש שלך
ולא איכפת לך שהיא מראה לך
רק מה שהיא רוצה
קטנה ועדינה ואכזרית
היא כמו תמצית של קשר בלתי אפשרי
על כל שנייה של רוך, שעות של שיגעון
פוצעת בעיניים
ומה שלא יהיה,
עכשיו אתה נוגע
את כל הצבעים העמוקים
אתה יודע
וכבר מזמן, אתה רוצה
לחיות על הקצה