רגע מכוון

לאן ברח היום, הוא רק התחיל וכבר אזל
תזכיר לי מה חיפשתי בכלל
הכל רועש לי בפנים ובחוץ, לא להפסיק לרוץ
ממה אתה לחוץ?
כשכל דקה רודפת ת'שניה
הופכת אהבה למטלה
נוחתת שוב בלילה במיטה,
לנוח קצת לפני הקרב הבא
האם אני בדרך למנוחה ולנחלה?
רודפת אופקים, עוקפת שבילים, נותנת לפקקים לנגן לי על העצבים...

וכל רגע השמחה היא רק מעבר לפינה
במרחק של נשימה...

אז איך זוכים לאריכות ימים
שכל רגע מכוון וממלא אותי בפנים
רוצה לחפוץ בחיים, לאהוב את הימים, לראות טוב- רק טוב

עוצר, ומרים מבט, רואים יותר כשהולכים לאט
וכמה זה פשוט, פשוט להיות ולחוות ולהודות
מפסיקה לעמוד מהצד, ההווה מונח אצלי ביד
אם החיים הם פיקדון אני לא רוצה לבזבז עוד רגע אחד

אני יודע השמחה היא רק מעבר לפינה
במרחק של נשימה...