מזח

זה קרה כמו בסרט ברחוב סואן
הייתי אחד מההמונים
לפתע, בין כמה אלפי כובעים
ראשים וקולות ופנים
פגשתי זוג עיניים אחד ויחיד
שנפגש עם שלי, הסתכל בי
הרגע הזה מאז ולתמיד
ילווה את חיי, יצטלצל בי

מוזר באמת איך ידעתי פשוט
בלי שום החלטה גורלית
שהאישה היפה שעומדת מולי
תהיה האישה שאיתי
ואם היא צוחקת, או נבוכה
או זוכרת מה אמא אמרה לה
שאסור לשוחח עם זאבים
היא בכל זאת תמשיך איתי הלאה

בתמונה הבאה הלילה צפה בנו
חוצים במתינות את הכביש
העיר שיננה חלום בעל פה
לקראת יום צילומים מתיש
במרפסת של בר, חדשים זה לזה
מגלים ממרחק מבוקר
שתינו בירה שני שליש, ואחר כך
ירדנו אל מזח נסתר

זה קרה כמו בסרט ברחוב סואן
חלפתי על אינספור פנים
פגשתי מבט והכרתי אותך
אחת בין ההמונים
כאילו חזרתי אל מה שאי פעם היה
לא היו לי אבל, לא אולי
ושם על המזח, מעל תהום לא צפויה
הזמנתי אותך אל חיי


———




Pier (Mezach)



It happened like in the movies on a busy street
I was one among the crowd
Suddenly, among thousands of hats
Heads and voices and faces
I met a single pair of eyes
That locked with mine, looked at me
That moment from then and forever
Will be in my life, chiming in me

Strange how I simply knew
Without any fateful decision
That the beautiful woman who stood there
Was the woman with me
And if she laughs, or feels shy
Or remembers what Mother told her
Never talk to the big bad wolf
She will still keep walking with me

In the next scene, the night watched us
Carefully crossing the street
The city recited a dream by heart
To prepare for a long day of filming
On a porch at a bar, new to each other
Discovering at a safe distance
We drank a pint of beer, and then
Walked down to a hidden pier

It happened like in the movies on a busy street
I walked past countless faces
I saw a gaze and I recognized you
One among the crowd
As though I’d returned to what used to be
I had no buts, no maybes
And there on the pier, above a sudden abyss
I invited you into my life


———

En El Muelle (Mezach)


Sucedió como en las películas, en una calle abarrotada.
Yo era uno entre las masas.
De repente, entre miles de sombreros, cabezas y voces y caras,
me encontré con un par de ojos únicos sorprendentes,
que se encontraron con los míos, me estaban mirando.
Aquel momento desde entonces y para siempre
Me acompañará toda mi vida, stintineando.

Resulta un poco extraño pero supe sencillamente,
sin decisión crucial alguna,
que la hermosa mujer que estaba ante mí.
Era la mujer que estaría conmigo, y si ella se ríe,
o se avergüenza, o recuerda lo que su madre le había dicho:
que no se habla con los lobos, de todos modos seguirá conmigo.

En la siguiente escena la noche nos miraba
Cruzando tranquilamente la calle.
La ciudad se aprendía un sueño de memoria
De cara a un agotador día de grabación.
En la terraza de un bar, sin apenas conocernos,
Descubriendo desde una distancia prudente,
Bebimos de cerveza dos tercios, y luego
bajamos a un muelle discreto.

Sucedió como en las películas, en una calle abarrotada.
Pasé entre incontables caras.
Me encontré con una mirada y te reconocí
Única entre las masas. Como si hubiera vuelto
a lo que nunca había habido, no tuve ni peros,
ni quizás, y allí en el muelle, sobre un inesperado abismo,
te invité a mi vida sin más.

———