את
מילים ולחן: אריאל בנדור
רחובות שבאוויר,
מסביבך עוברים שבים,
והאהבה שלך
קוראת רק לך:
את..
אל תבכי כשמאוחר,
תחכי פה עד מחר,
והנה באור היום
תוכלי לנשום.
האוויר בבוקר צח,
בואי בואי,
וקורא רק לך
שתבואי.
תאהבי,
תהיי נאהבת,
תעלי בזמן לרכבת.
שמש שקעה
בלילה קריר,
אור ירח שורד
שחר בהיר.
מאדווה על פני אגם,
מקירות של בית חם,
מזיכרון געגועים
שלא שומעים:
את..
אבל מה בפנים נשכח,
אבל מה נשאר שלך,
מיהו זה שעוד יפרח,
ולך ירווח..
האוויר בבוקר..
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
קולות: אפרת דהן ואריאל בנדור
אתה - שלומית (מיתי) ישראלי ואריאל בנדור
מילים ולחן: אריאל בנדור
אתה רואה אותי בדימיונך יפה מאוד,
רק בדימיון אתה יכול אותי עכשיו לראות.
אני רוצה להתפרץ משם בכל דקה,
אך רק ידך קפוצת אגרוף היא בי המחזיקה.
אני אומרת ו..
וזה נשמע קרוב,
דברים יפים ודאי,
אך פעם אחת זה לא תמיד,
פעם אחת זה לא מספיק.
חבל.
תקשיב אל הרוח הזאת
וקח את השיר הזה,
תיקח את הרוח לא יכול יותר.
עכשיו אתה נרגש,
אתה כל כך נרגש,
לבדך, לבדך, כה לבד.
חבל.
אתה רואה אותי, עיניך עצומות כל כך,
אבל אם לא אברח מימך אתה זה שתברח.
אתה הולך לבד, הולך לבד ומתקדם,
אך בחלום הזה אתה לא חי, אתה דומם.
וכשאומר לך
ממש מתוך ראשך,
דברים יפים ודאי..
תקשיב אל הרוח הזאת...
אתה רואה אותי מתוך הזיכרונות ההם,
אתה רואה אותי, רואה לאט ומתקדם.
ושוב מתחיל, ושוב עוצר, ושוב מפסיק פתאום.
אתה חולם אותי, אותי רוצה אותך לחלום.
אני אומרת שוב,
כל כך כל קרוב,
דברים יפים ודאי...
תקשיב אל הרוח הזאת...
אתה רואה אותי בדימיונך יפה מאוד.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
בעיות אישיות
מילים: דוד אבידן / לחן: אריאל בנדור
כי מרוב שאהבתי אותך לא יכולתי לומר לך.
לא יכולתי לומר לך מרוב שאהבתי אותך.
מרוב שאהבתי אותך.
עד שבאו ימים אחרים ויכולתי לומר לך.
יכולתי לומר לך משום שאהבתי אותך.
משום שאהבתי אותך.
העצים לבלבו בירוק והשמש הלכה והשחירה.
וככל שאהבתי אותך היא השחירה יותר.
רחוקה. נכונה לזינוק. כמו זן מסוים של פנתר.
(באמת רק פנתר היא הזכירה).
ואז באנו העירה.
חבצלת אותי הכירה.
ובבוקר אותי העירה.
ובכלזאת אהבתי אותך.
בא האור הסופי וסילק כלספק והותיר רק את בית-הקולנוע לבן ולוהט בשמש.
ומי שיש לו עדיין מה להסתיר בל ייראה בשמש.
ומי שאוהב בל יעלה לעיר.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
צ'לו: הילה אפשטיין
מי לא
מילים ולחן: אריאל בנדור
מי לא מסכימה
לקלף אותי הלילה,
מי לא מסכימה
לאלף אותי הלילה, לא היא.
לא מסכימה
לעלף אותי בכל הריחות.
לא הלילה.
מי לא מסכימה
לטלטל אותי הלילה,
מי לא מסכימה
לקלקל אותי הלילה, לא היא.
לא מסכימה
לבלבל אותי בכל הפריחות.
לא הלילה.
ומרוב שירח שט אט,
מרוב שאני לבד,
מי לא מסכימה.
איננה עונה,
עמוק ישנה,
ואני בחלום אחר.
נומי נומי
בתוך זיכרוני,
כי מה שיש בי,
שמבקש בי,
לא, זה לא בגללך.
ואני כבר הולך.
מי לא מסכימה
לרתק אותי הלילה,
מי לא מסכימה
לבתק אותי הלילה, לא היא.
לא מסכימה לשתק אותי בכל הכוחות,
לא הלילה.
מי לא מסכימה
לאבד אותי הלילה,
מי לא מסכימה
לטרפד אותי הלילה, לא היא.
לא מסכימה
לא לעוף, ולא לשוט, לא לנחות,
לא הלילה.
ומרוב שירח שט אט...
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
חצוצרה: ארד ייני
סקסופון: קובי סלומון
טרומבון: יונתן וולצ'וק
קולות: אפרת דהן
מסטיק (נלעס)
מילים ולחן: אריאל בנדור
זה לא נשמע לי טוב,
אמרתי לעצמי,
לשבת כאן דומם
ולא להתקדם.
כמו ברווז צולע,
כמו פרפר בן מאה,
כמו צלחת רותחת,
רק לראות ולא לקחת
איתכם.
זה לא נראה נחמד
חשבתי לעצמי,
לרבוץ על הכורסה
בפתח הכניסה.
כמו סימפוניה נשכחת
משותקת מפחד,
כמו בדיחה מגוחכת,
כביסה שמושלכת
לסל.
אני רוצה לעוף, גבוה לעוף,
לא חשוב לאיפה, לא משנה לי איך,
כי כאן על הארץ עצוב ומדכדך.
תתנו לי כנפיים, תתנו ואחייך, אני
אני מסטיק מבוקר,
שנלעס עד הלילה,
והולך לו והולך.
אינני מתכוון לסבול את המצב
של עוף חסר נוצה, שבו אני נמצא.
של שחקן פצוע,
של אזור נגוע,
של עיוור בלב ים
על אי קטנטן
עם ליצן.
אני רוצה לעוף, גבוה לעוף...
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
חצוצרה: ארד ייני
סקסופון: קובי סלומון
טרומבון: יונתן וולצ'וק
קולות: יניב ברוך
ניו יורק
מילים ולחן: אריאל בנדור
ניו יורק זה משהו בעולם:
האהבה שנגמרה היא
האהבה שתתחדש;
הנערה האדישה בעולם
היא האישה שתתרגש.
ניו יורק זה משהו בעולם:
האהבה שתיזכר היא
הגעגוע שידעך;
הנערה השתקנית בעולם
היא האישה אשר תצרח!
והעיר גדולה, והעיר צלולה,
אולי מדי..
גם אם לא למדה בוודאי תדע,
מה שלא אשכח מראשה יפרח
ודי.
והעיר גדולה ...
ניו יורק זה משהו בעולם:
האהבה שבחלום היא,
היא הכמיהה כשאתעורר;
הנערה שלא הייתה מעולם
איתי לנצח תישאר..
והעיר גדולה ...
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
כינור ראשון: קרן טננבאום
כינור שני: יעל ברולסקי
צ'לו: הילה אפשטיין
ויולה: גליה חי
קולות: אפרת דהן
יסוד נפשי
מילים: אריאל בנדור עם הדר דנציג-רוזנברג / לחן: אריאל בנדור
יסוד נפשי: תשוקה.
השעה שלוש בלילה
ואני אפור, לא ישן.
יסוד נפשי: מועקה.
אך עד הבוקר אני שוב אתגבר.
ועד הבוקר יהיה לא מאוחר
ולא נגמר.
יוצא לדרך
עוד לא זריחה,
ועד שערב
אביט לי בשמחה,
שמסתחררת,
צוחקת ובוכה.
נזכר בירח
כהה, אפלולי,
מבוקר בורח
ושר בלי מילים.
עכשיו קצת שמח,
עכשיו מתגעגע כי כבר מחר,
עכשיו משתגע,
עכשיו מאוחר.
מי זה מביט בי
אל תוך מראה?
מי זה מכביד בי?
אולי הייתה שגיאה.
שמחות משבית בי,
יסוד נפשי: שקיעה.
פורצת אליי
ונורא מפחידה,
ולא שמה לב איך
היא חדה חידה.
פורצת אליי
ולוקחת, ושוכחת, ולא מודה,
ואם לא תחזיר
אז אני לא אדע.
יסוד נפשי: תוגה.
וכל מה שלא היה לי
בוא כבר לי קורא, בוא אליי.
יסוד נפשי: ערגה
לאור ירח, לבושם, למגע.
אך עד שבאתי
היה כבר מאוחר,
הכול נגמר, הכול נגמר, הכול נגמר.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
כינור ראשון: קרן טננבאום
כינור שני: יעל ברולסקי
צ'לו: הילה אפשטיין
ויולה: גליה חי
אנשים יוצאים
מילים ולחן: אריאל בנדור
אנשים יוצאים בלילה
כשעמוק הצער, כשכבד הקור.
לא רוצים לשכוח, מתקשים לזכור.
אנשים חולמים בלילה
על רגעי הבוקר, על דקות של אור.
לא פוקחים עיניים, מחפשים מסתור.
ועכשיו לצאת
ולשוטט ברחוב,
ולחשוב
שדי טוב,
שאולי יהיה פה פעם.
זאת כל האמת,
וזה מה שנשאר,
עד שיום
בא פתאום,
ובאור כתום..
אנשים יוצאים באור כתום זוהר,
אנשים יוצאים כי אין מה לאחר,
וכשבוקר מתעורר
מותר לחלום על,
מותר לחלום על מנגינה ושיר אחר.
אנשים יוצאים בבוקר,
עד הצהריים מחפשים מוצא.
איך מכאן לצאת, הם מבקשים עצה.
לא לישון ולא לנוח,
לא להתעורר, הערב כבר קרב,
כשצילו של לילה ממרחק אורב.
ועכשיו לצאת
ולשוטט ברחוב,
ולחשוב
שדי טוב,
שאולי יהיה פה פעם.
זאת כל האמת,
וזה מה שנשאר,
עד שיום
בא פתאום,
ובאור כתום..
אנשים יוצאים באור כתום זוהר,
אנשים יוצאים כי אין מה לאחר,
וכשבוקר מתעורר
מותר לחלום על..
מותר לחלום על מנגינה ושיר אחר.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
חצוצרה: ארד ייני
סקסופון: קובי סלומון
טרומבון: יונתן וולצ'וק
קולות: יניב ברוך
בסוף הסתיו
מילים ולחן: אריאל בנדור
בסוף הסתיו ניסע רחוק,
הדרך הולכת לה ומושכת.
בסוף הסתיו ניסע רחוק,
הדרך הולכת ומסתבכת.
אבל לנו אסור לחזור לאחור,
אל גבול האביב עוד נמשיך ללכת.
מאז שהגענו לא התיישבנו,
ולא התבשרנו שהנה כבר.
שהנה הם כבר כל חלומותינו,
אולי מחר, אולי מחר.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
כינור ראשון: קרן טננבאום
כינור שני: יעל ברולסקי
צ'לו: הילה אפשטיין
ויולה: גליה חי
כל הזמן
מילים ולחן: אריאל בנדור
כמה מלא בלילה,
כמה מלא ביום.
היא לוקחת אותי אליה,
בידיה אני גור אריות.
משאגה
לדאגה,
ליד ביתה אורב.
שתתגלה,
שאתמלא,
שרק יקרה מקרה.
שלא תשכח,
אותי תיקח
לאן שרק אלך.
כמה מלא בלילה,
כמה מלא ביום.
היא לא חושבת,
וגם לא זוכרת,
שאפשר להסתדר
בצורה אחרת.
היא לא אומרת,
וזה סימן,
שהכול בסדר כל הזמן.
כמה מלא בלילה,
כמה מלא ביום.
לעולם לא ארצה אחרת.
אם אחרת, אז למה, מה פתאום.
אין אהבה שלווה שלווה,
תמיד יש סערות.
תמיד ישנה חומה נסתרת
בין כל הקירות.
תמיד צריך לבחור כמה
צללים מהאורות.
כמה מלא בלילה,
כמה מלא ביום.
היא לא חושבת ...
על גבעה יחידה
או אולי גבעתיים,
בדיוק במידה
מדביקה לי כנפיים.
בשמיים אני הולך
והזמן שלי מתמלא.
כמה מלא בלילה,
כמה מלא ביום.
היא לא חושבת...
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
חצוצרה: ארד ייני
סקסופון: קובי סלומון
טרומבון: יונתן וולצ'וק
קולות: אפרת דהן
מזמן - אפרת דהן ואריאל בנדור
מילים ולחן: אריאל בנדור
ובסוף שנה הולכת לבית,
בסוף עונה יושבת במרפסת,
בסוף היום נכנסת לחדר שלך.
ובסוף שנה הולך אל הבית,
בסוף עונה יושב במרפסת,
בסוף היום נכנס אל החדר שלך.
וכבר זמן שלא הולך אל הבית,
וכבר זמן שלא יושב במרפסת,
ומזמן שלא נכנסתי לחדר שלך.
וכבר זמן שלא הולכת לבית,
וכבר זמן שלא יושבת במרפסת,
ומזמן שלא נכנסתי לחדר שלך.
ומזמן שלא נזכרתי איך הייתי לפעמים,
ומזמן שלא התגעגעתי לסופי ימים.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
כינור ראשון: קרן טננבאום
כינור שני: יעל ברולסקי
צ'לו: הילה אפשטיין
ויולה: גליה חי
(מחפש אחר) מנגינה
מילים: אריאל בנדור / לחן: שאול בסר
לא נרדמתי, לא נמנמתי,
ועיניים לא עצמתי;
בהקיץ חלום חלמתי,
כשמרוב ייאוש כבר קמתי;
וחיפשתי, לא מצאתי,
עד שמביתי יצאתי,
משתחרר מתוך השינה.
מביתי הלוך הלכתי,
ונזכרתי, ושכחתי;
עם עצמי פגוש נפגשתי,
וצעקתי, ולחשתי,
ועצרתי, ושוב רצתי;
התרחבתי, התכווצתי;
מחפש אחר מנגינה.
כשאת המנגינה אפגוש,
אז אזכיר לה שהיא רק שלי;
ואבקש שלא תנטוש,
תלווה אותי אל המילים.
ברחוב לאט צעדתי,
אך כמעט שבו מעדתי;
התרכזתי, התמקדתי,
בתוכי רקוד רקדתי;
נעלמה לי, כמו חידה לי,
מנגינה אשר אבדה לי;
לה קורא, אך היא לא עונה.
ואני כבר משתגע,
כי כמעט שבה נוגע;
אך ממני היא חומקת,
נאלמת, משתתקת;
לה קורא, היא לא נשמעת,
מסרבת בה לגעת;
מחפש אחר מנגינה.
כשאת המנגינה אפגוש..
מרוב לחץ מתפקע;
ריק ראשי, שרק תמה,
מבקש, מתגעגע.
ומתוך שלא יודע,
מה אני פתאום שומע?
קול של מיתרים בוקע:
.............
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר
כינור ראשון: קרן טננבאום
כינור שני: יעל ברולסקי
צ'לו: הילה אפשטיין
ויולה: גליה חי
עוד לא עליתי
מילים ולחן: אריאל בנדור
כמה שניות להתחרט
לא יודע אם יעזרו לי.
כמה שניות להתבודד,
רק כמה שניות לפני החטא,
לא חושב שיפתרו לי.
ברחובות שבאוויר,
זה עכשיו אני שבוער בי.
כמה שניות להסתתר,
רק כמה שניות להתגבר,
ועכשיו כל מה שחסר בי.
עוד לא עליתי על הבמה,
וכבר למעלה חושב את עצמי.
חושב לעצמי. מסתובב מתוח.
הנה בא הפסד. ההפסד בטוח.
הפסד בטוח. אז מה..
מהלילות, מהבקרים,
לא מאוחר מדי מאוחר לי.
מזוהר, מגעגועים,
מזיכרונות מבעבעים,
מכמיהות למה שנשאר לי.
עוד לא עליתי על הבמה...
גם כשהסוף גלוי ברור,
לא חושב שזה ישנה לי.
גם כשידוע לי הסוף
את השירים אמשיך לכתוב,
שמישהו בסוף יענה לי.
נגנים:
תופים: איתי ניצן
גיטרה בס: עדי הר-צבי
גיטרות: יפתח שחף
פסנתר: שאול בסר