כְּמוֹ לְהָבַה שְכִּילְתָה אֵת עַצְמָה,
כְּמוֹ ֹ נְשִיקָה שְלֹא נוּשְקָה,
כְּמוֹ הַמִטָּה הַשׁוֹתֵקֵת רֵיקָה,
לָחָש חוֹלֵף וְלא נִשְמַע,
שֶבַע נִשבַּענוּ לַשֶקֶר הַטוֹב,
לַפְּרַטִים הַקְּטַנִים, לַשִגְרָה הַשְבִירָה,
שֶבַע נִכְנַענוּ לְחֶסֶד קָרוֹב,
רָק שְלֹא יְסָנְוֶר שׁוּב הַאוֹר הַנוֹרָא.
לְרַגְלַי הַשְבִיל נוֹשֵם אָבוּד,
מִתְפָּתֵל כְּמוֹ עֶצֶב,
לֹא נֹודָע,
אֶרֶץ הַמֵתִּים שֶלִי עוֹדָה מַמְתִּינָה חוֹמֶקֵת,
כְּמוֹ חִידָה.
חֶרֶב מוּל חֶרֶב הַעֶרֶב יִזְרַח,
קַר וְנוֹצֵץ יִפּוֹל כֹּוכַב,
מִי יְכַבֶה אֶת הַאוֹר כְּשֱנִשְכַּב?
מִי יְלַטֵף וּמִי יִשְכַּח?
שֶבַע יַדָעֲנוּ וְשֶבַע נִשְתוֹק
וְנִזְהַרְנוּ מאֹד וֲהָייִנוּ טוֹבִים,
גַם אִם עַמַדְנוּ תַמִיד מְרַחוֹק,
גַם אִם שֶבַע עֲזַבְנוּ – נוֹתַרנְוּ קְרוֹבִים.
לְרַגְלַי הַשְבִיל נוֹשֵם אָבוּד,
מִתְפָּתֵל כְּמוֹ עֶצֶב,
לֹא נֹודָע,
אֶרֶץ הַמֵתִּים שֶלִי עוֹדָה מַמְתִּינָה חוֹמֶקֵת,
כְּמוֹ חִידָה.