לי סופר
תן לי כל מה שצריך
מי נשאר
תן לי כל רק מה שיש

הנה מת
הנה פשע שתשמע
זה כעת
אני יכול אם רק תקשיב

הנה חי והנה מת
דם נוזל או דם שותת
דם נרגש או דם נקרש

את אמרת שתחיי תמיד
תמיד תחיי לי שם
ואני עוד
מחפש עוד
אם הנצח הוא את

חוק זה חוק
נו מה יש פה לדבר
אם תסע אם תסע כל כך מהר
להציל להציל חיי חבר
תתחפש תתחפש לאמבולנס
השופט יביא שוטר
תשלם את כל הקנס
חוק זה חוק
זה חוק זה חוק

אם נפשי על צידה תשכב
חפורה בתוך צער
ונרתעת מאלימות
שבאנשים, במכונות ובנחשים,
ולא תשוט בסתר הלילה
ולא תעוף עם רוח דרך עלים
קרועה מטקסי חג
בלי שביל אל קול חי,

אם נפשי על צידה תשכב
ולא תשמע קול חם
את שמה לוחש,
היא תשכח רחמי שמש
וחומות הרים
ואותו מעין חבוי
ששמו דו-שיח
(מעין האיר בחושך).

אם נפשי על צידה תשכב
עטופה בקוריה
מגורשת ממעשים
מסולקת מן היום-יום
יבוא משפת הים
חול דק
ויכסה את שבתותיה
ויסתום הגיגים עד השורש.
אל מסתורין בכיה
לפני יה טמיר ונעלם
יחדור החול הדק והנורא
אם נפשי על צידה תשכב
חפורה בצער

הגוף הפציר בנפש: השארי
כאן. עוד יהיה
שמח. היום אפתח סופסוף את
כל בקבוקי היין
הישנים. אפילו הקרקס
יבוא לכאן. אשיר לך
שירים שטרם שמעת. אבל הנפש
אמרה: מה איתך? כבר שכחת, שכל הנאתי
היא תנועה בזמן? עכשיו
אני זזה מכאן. אתה בא
איתי אולא?

סניור חוארז ישב במוצ"ש,
ישב בביתו במקסיקו סיטי,
אכל לבדו ארוחת-ערב,
שיחק באקדח שעל השולחן.
לפתע ראה על הקיר ממול
עכביש בינוני מסייר בשטח,
טווה תכניות, שותה טאקילה,
מתעלם החלטית מבעל הבית.
לא איש כסניור חוארז יוותר,
סניור חוארז דרך וירה,
ירה ארבע יריות על הקיר,
ארבע יריות - ארבע החטאות.
ואז נשמט האקדח מידו,
נשמט ונפל על הרצפה,
נפל - ונפלט כדור חמישי,
נפלט וחיסל את סניור חוארז.

השלהבת לא תאמין
הלהבה אומרת לברוש
כאשר אני רואה
כמה אתה שאנן
כמה עוטה גאון
משהו בתוכי משתולל
איך אפשר לעבור את החיים
הנוראים האלה
בלי שמץ של טירוף
בלי שמץ של רוחניות
בלי שמץ של דמיון
בלי שמץ של חירות
בגאוה עתיקה וקודרת.
לו יכולתי הייתי שורפת
את הממסד
ששמו תקופות השנה
ואת התלות הארורה שלך
באדמה, באויר, בשמש, במטר ובטל.
הברוש שותק,
הוא יודע שיש בו טירוף
שיש בו חירות
שיש בו דמיון
שיש בו רוחניות
אך השלהבת לא תבין