מנוחת הלוחם

מילים ולחן: רונית שחר


לשועלים הותיקים תזהרי להתקרב
כי הם עברו כבר את הכל
הם ישברו לך את הלב,
אתה זוכר איך שישבנו ודיברנו אריאל,
על צער העולם ועל איך לא להתבלבל.
להתרחק מאנשים שאין להם ספקות
ולנסות מה שקילקלתי לתקן,
ללמוד איך להבדיל בין חרדה לאינטואיציה
כדי לדעת אם זה לא,
או אם זה כן.

אתה לא הופך להיות זאב בודד
בבוקר פתאומי
זה רק הולך ונהיה, הולך ונהיה,
הולך ונהיה.
צריך בזהירות עוד לחשב את המסלול,
להמשיך ישר, לא לפספס את הפנייה.
תביט עלינו אריאל,
הזמן עף וגם זוחל,
אבל אפשר כבר להרגיש שלם.
האם גם אצלך אתה מרגיש את המנוחה,
או לפחות את מנוחת הלוחם..

אתה זורע ומשקה
ומקווה שיתגשם
ונדמה שכבר רואים את הפירות.
אתה יודע, זה הפער שהולך ומצטמצם
בין מי אתה ,למי רצית להיות.
תביט עלינו אריאל,
השועלים הותיקים,
איך הסתכלנו עליהם
אני זוכרת.
עכשיו השועלים הותיקים
הם כבר אנחנו,
ולא הייתי משנה דבר בדרך.