מאיפה מתחילים בכלל?
נדמה לי שנהייתי לא נורמלי
ארזתי את עצמי בתוך בתיק שחור
עזבתי את הכל ונעלמתי
אני מחזיק את זה בפנים
כמו פצצה שמתקתקת
השניות סופרות אותי עד שמתפוצץ
אבוד
חושב יותר מידי
על מה שעובר עליי
תמיד אני חוזר לאותה נקודה
אבוד
חושב יותר מידי
על מה שעובר עליי
אני לא מוצא את דרכי חזרה
נמאס לי כבר להיסחב עם המטען מנעוריי
יכולתי להיות יותר חכם,
לכסות את השביל מאחוריי
צריך לשבור את המחסום
בין הראש לבין הרגש
כדי שלא אמצא את עצמי
בבעיה שלא נעלמת