בְּדַּרְכִּי לְאֵי שָׁם

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


בְּדַּרְכִּי לְאֵי שָׁם

הֵי אֲנָשִׁים
נִפָּרֵד לְשָׁלוֹם –
אֲנִי לֹא מִתְמַצֵּא בַּמִּשְׂחָק
נִגַּשְׁתִּי לָגַעַת, חִבַּקְתִּי חֲלוֹם
וְנוֹתָר בֵּין יָדַי רַק מֶרְחָק

כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ אָבְדָה - בְּלֵּילוֹת רְפָאִים
וְחָצִיתִי גְּדֵרוֹת - כְּאָנוּס
לֹא נִזְהַר מֵחֻדֵּי הַכְּלָלִים הַקְּפוּאִים
לֹא זוֹכֵר לְחַיֵּךְ בְּנִּימוּס

בְּדַּרְכִּי לְאֵי שָׁם
אֲנִי לֹא נֶאֱשַׁם
כִּי שֻׁחְרַרְתִּי מִמִּי שֶׁיִּשְׁפֹּוט

הַנְשָׁמָה מַפְשִׁירָה
וּפְנִימִית בִּי הַשִּׁירָה
רוֹקֵד, וְרַגְלַי יְחֵפוֹת



מֵעַל הַזְּמַן הַמְּשַׁחְזֵר אֶת הַקֵּץ
יָשַׁבְתִּי מִתַּחַת לָעֵץ
הֶעָלִים שֶׁנֻּתְּקוּ, לֹא נָשְׁרוּ מֵעוֹלָם
אֶלָּא עָפוּ מִחוּץ לָעוֹלָם

הַחַיִּים הִתְגַּלּוּ בְּכָל צְלִיל וּתְנוּעָה
וְהָרוּחַ פָּרְצָה מִכִּלְאָהּ
הִתְפַּשְּׁטָה מִבִּגְדֵי הַבָּשָׂר הַבְּלוּיִים
וְנָשְׁבָה אֶת דִּבְרֵי אֱלֹוהִים

הֵי אֲנָשִׁים
נִפָּרֵד לְשָׁלוֹם –
אֲנִי לֹא מִתְמַצֵּא בַּמִּשְׂחָק
בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת, חִבַּקְתִּי חֲלוֹם
וְנוֹתָר בֵּין יָדַי רַק מֶרְחָק

בואי נברח

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


בּוֹאִי נִבְרַח מֵעַצְמֵנוּ
נַחְמֹוק מִמִּשְׁמָר הַגּוּפִים
נִשְׁכַּח אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ
תִּרְאִי אֵיךְ אֲנַחְנוּ עָפִים

בּוֹאִי חִבּוּק שֶׁל הָרוּחַ
עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ לִבְעֹר
נַדְלִיק הַנִּיצוֹץ הַשָּׁכוּחַ
נֵצֵא מֵהָעוֹר אֶל הָאוֹר

בּוֹאִי נִצְרַח,
נִתְעוֹרֵר מֵהַלַּיְלָה-
בּוֹאִי נִבְרַח,
מֵעַכְשָׁיו וְעַד הָלְאָה

כְּעֻבָּר הַמְּבַקֵּשׁ הֵרָיוֹן
נֶעָלֵם מֵעוֹלָם הַדִּמְיוֹן

בּוֹאִי חִבּוּק שֶׁל הָרוּחַ
עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ לִבְעֹר
נַדְלִיק הַנִּיצוֹץ הַשָּׁכוּחַ
נֵצֵא מֵהָעוֹר אֶל הָאוֹר

נִמְצָא שַׁלְוָה בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,
נַחְזֹר לְכָאן מִצַּד שֵׁנִי שֶׁל הַגְּבָהִים
וְנִרְאֶה שֶׁאֵין מִמַּה לְהִתְיָרֵא
כֹּל הַהַסְתָּרוֹת הֵן דֶּרֶךְ לַבּוֹרֵא

מזמור לדוד

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי ויוסף בן טוב


הַמֶּלֶךְ דָּוִד בָּאַחֲרִית הַיָּמִים
יָרַד אֶל הַגּוּף, לָרֵיחוֹת, לַטְּעָמִים
וְהוּא כָּל כָּךְ תָּמִים

נִשְׁכַּב עַל סַפְסָל בָּעִיר הָעַתִּיקָה -
בבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַמְּנוֹרָה המְחַכָּה ,
הִרְגִּישָׁה וְדָלְקָה

יָצְאָה בַּת-קוֹל מֵהֶהָרִים
אָז אֵיךְ הָאֲנָשִׁים קָרִים
כְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ כָּאן...
וְאֵיךְ זֶה רַק הָאֲבָנִים-
מֵהַקִּירוֹת הַיְּשָׁנִים
תִּזְעַקְנָה מֵהַמִּשְׁכָּן.

עָצוּב וְעָזוּב בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר
מַבִּיט בַּלְּבָבוֹת , מְבַקֵּשׁ לְהָעִיר
את רוּחַ הַזְּמַנִּים
אֱמֹר לְנַפְשִׁי, יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי-
רִיבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְאֵין לְךָ שֵׁנִי
הָקִיצוּ יְשֵׁנִים

יָצְאָה בַּת-קוֹל מֵהֶהָרִים
אָז אֵיךְ הָאֲנָשִׁים קָרִים
כְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ כָּאן.
וְאֵיךְ זֶה רַק הָאֲבָנִים-
מֵהַקִּירוֹת הַיְּשָׁנִים
תִּזְעַקְנָה מֵהַמִּשְׁכָּן....

מלב היותי עד גדותיי

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


מֵעֵבֶר לִרְקִיעַ הָאוֹר
הֲרֵי אַתְּ מִתְמַמֶּשֶׁת

בִּמְצוּלוֹת יְמֵי מִסְתּוֹר
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
וּכְמוֹ אֱמֶת עִיקֶּשֶׁת
הֲרֵי אַתְּ
------
וְאֶל חֲלוֹמוֹת לֵילוֹתַי
הֲרֵי אַתְּ מְבֻקֶּשֶׁת
מִלֵּב הֱיוֹתִי, עַד גְּדוֹתַיי
הֲרֵי אַתְּ גּוֹדֶשֶׁת

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
וּכְמוֹ אֱמֶת עִיקֶּשֶׁת
הֲרֵי אַתְּ

הביתה שב

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


ברחובות העיר
מתנגן לו שיר
שבדיוק אני, מלחין עכשיו
העלים נושרים
אנשים קרירים
ואני, הביתה שב

חוזר אלייך כשבפנים הכל כואב
עוד מיילל זאב
והוא שואב
בתוך תוכי אורב

ואת תקומי,
להכין לי קפה...
לטפל בגופי הרפה-
לחייך לי חיוך מרפא...

כי רק את יכולה,
להכיל את הכל בי
להיות לי כלה

פתח לה את השער

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֵיךְ תְּפִילָּתִי
תְּבַקֵּשׁ אֶת הַדֶּרֶךְ לְמַעְלָה....
כָּכָה הִיא עוֹלָה-
יָפָה כְּאַיָּלָה
פְּתַח לָה אֶת הַשַּׁעַר -
בּוֹאִי כַּלָּה!

הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים
לֶאֱסֹף אֶת הַדְּרָכִים
אֶת הַבּוֹרוֹת בָּהֶם נָפַלְתִּי-
כְּשֶׁאָבְדוּ לִי הָאַחִים-

ושָׁלָב אַחַר שָׁלָב
בֵּין צְלָלָיו,
מְחַבֵּק אֶת מַכְאוֹבַי אֵלָיו...

אַתָּה הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה
מִתּוֹךְ הַשְּׁאֵלוֹת
דְּבָרִים אֲשֶׁר אִיבַּדְתָּ -
תֵּן לָהֶם לִהְיוֹת
כִּי מַה שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי הַכֹּול -
אַשְׁלָיוֹת...
לֹא צָרִיךְ אַף אֶחָד שֶׁיַּדְרִיךְ דַּרְכְּךָ
לֹא צָרִיךְ גַּם כְּשֶׁהַכֹּול חֲשֵׁיכָה
רַק שְׁאָגָה אֲמִתִּית, מִתּוֹכְךָ..

כמה כמיהה

מילים: יוסף בן טוב / לחן: זאב חרד


מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ מֶלֶךְ נֶעֱלַם
בְּדַרְכִּי, שֶׁבִּמְּצוּלוֹת הַיָּם
רַק אֵלֶיךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם...
טָמִיר וְנֶעְלָם.

מְחַפֵּשׂ שְׁבִילִים בְּתוֹךְ הַצְּלָלִים
בְּנַפְשִׁי אַתָּה מַלְחִין חַיִּים
זֶה הָאוֹר שֶׁ בָּא מִבִּפְנִים
אַל נָא תַּסְתִּיר פָּנִים

כִּי זֶה רַק שְׁנֵינוּ בָּעוֹלָם
קָצֶה שֶׁל חוּט הִבְהֵב וְנֶעֱלַם
שָׁנִים נוֹשְׁרוֹת בִּמְּעוֹף כְּמִיהָה לְךָ
גַּלְגַּל הַזְּמַן עוֹצֵר...
אֲנִי אִתְּךָ


יֶלֶד נֶעֱזַב, בִּמְּצוּלוֹת כָּזָב
מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לִהְיוֹת לְאָב
רַק תַּבִּיט בִּי אֲנִי מֻרְעָב
לְאַהֲבָה שֶׁל אָב

כִּי זֶה רַק שְׁנֵינוּ בָּעוֹלָם
קָצֶה שֶׁל חוּט הִבְהֵב וְנֶעֱלַם
שָׁנִים נוֹשְׁרוֹת בִּמְּעוֹף כְּמִיהָה לְךָ
גַּלְגַּל הַזְּמַן עוֹצֵר, אֲנִי אִתְּךָ

הללויה בלוז

מילים: יוסף בן טוב / לחן: זאב חרד


ה' אוֹרִי לי - מִמִּי אֶפְחָד ?
גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא

יְהוָה רֹועִי לי, לֹא אֶחְסָר
בְּהֵיכָלְךָ אֲנִי עוֹמֵד, וַאֲנִי שָׁר


הַלְלוּ עַכְשָׁיו אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ
הַלְלוּ הַלְלוּ-יָהּ

הַלְלוּ, הַלְלוּ, הַלְלוּ הַלְלוּ-יָהּ
הַלְלוּ, כֵּן - הַלְלוּ-יָהּ
הַלְלוּ, הַלְלוּ, הַלְלוּ הַלְלוּ-יָהּ
הַלְלו, כֵּן - הַלְלוּ-יָהּ


הוּא מִתְגַּלֶּה וְ...הוּא מִתְכַּסֶּה
הַסְּנֶה בּוֹעֵר בְּ לֵּב עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה
גַּם כְּשֶׁאוֹתִי הוּא מְנַסֶּה
הוּא מְחַבֵּק אוֹתִי נוֹתֵן לִי מַחֲסֶה

הַלְלוּ עַכְשָׁיו אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ
הַלְלוּ הַלְלוּ-יָהּ

עוֹד יֵשׁ מֵאַיִן

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


אֵיךְ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה בּוֹקֵעַ אוֹר עֲדַיִן
יךְ בְּתוֹךְ הַמְּבוּכָה עוֹד יֵשׁ
עוֹד יֵשׁ מֵאַיִן
אֵיךְ פּוֹרְצִים חַיִּים מִתּוֹךְ שְׂרֵיפָה
מִתּוֹךְ הַאֲדָמָה
אֵיךְ מֵרַעַם וְסוּפָה
נִדְלֶקֶת אַהֲבָה
בְּ אֵשׁ וְ מַיִם


מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת
אֶת-הָאַהֲבָה

אֵיךְ הַנֵּר לֹא דּוֹעֵךְ
בִּפְתִיל חַיָּיו
עֲדַיִן
אֵיךְ... וְלָמָּה אֲחַיֵּךְ
הַלֵּב גּוֹלֵשׁ וְלֹא מִיַּיִן

אֵיךְ פּוֹרְצִים חַיִּים מִתּוֹךְ שְׂרֵיפָה
מִתּוֹךְ הַאֲדָמָה
אֵיךְ מֵרַעַם וְסוּפָה
נִדְלֶקֶת אַהֲבָה
בְּ אֵשׁ וְ מַיִם...

תני לי ליפול

מילים: משה סולמי ווסף בן טוב / לחן: משה סולמי


הולך אלייך, והדרך בוכה
גשם יורד ואת מתוחה
כשאת צודקת אין לי מה להסביר,
יש אהבה אבל לי אוויר

אני ממריא, והנפילה היא שלי
את לא תביני, אז אל תשאלי
אולי הלילה, מכאן והלאה-
את תוותרי ותעזבי את ידי....

תני לי ליפול, ואל תנסי
להקל על נפשי
תני להמריא- ואל תכעסי
כי אני חופשי

את מחזיקה אותי קרוב לליבך
שלא אפול, שלא אסתבך
אבל-
הזמן חולף בעוד אני מרחף
והמכה צוברת כאב

בבדידות של ביחד, אין לי מוצא
כמה זמן עוד נותר לך להיות אמיצה
אולי הלילה, מכאן והלאה
את תוותרי, ותעזבי את ידי...

כי השמיים נפרשים על כל הגבולות
והתהום קורא - תחת כל הלילות


תני לי ליפול, ואל תלמדי מציאות מוצקה
תני לי ליפול כי איך שאבין
מחכה
מכה

דומיית בין הצלילים

מילים ולחן: יוסף בן טוב


וּכְשֶׁאַפְסִיק לָשִׁיר לַךְ
מֵהַמַּעֲמַקִּים
אַתְּ תִּרְקְדִי בְּקֶּצֶב, עֶצֶב
בֵּין פְּרָחִים שׁוֹתְקִים

וְהַשָּׁמַיִם יְנַגְּנוּ לַךְ
אֶת דּוּמִייַּת בֵּין הַצְּלִילִים
וְאָז בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
יִגְּעוּ בָּךְ הַמִּלִּים

וְאִם חָזַרְת הַבַּיְתָה
כָּתַבְתִּי לַךְ יוֹמָן
וּבֵין תְּרִיסֵי הַסֵּפֶר תֶּפֶר
וְחַלּוֹן בַּזְּמַן

וְהַשָּׁמַיִם יְנַגְּנוּ לַךְ
אֶת דּוּמִייַּת בֵּין הַצְּלִילִים
וְאָז בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
הָפַכְנוּ לְמִּלִּים

וְהַמִּלִּים לָהֶן הָפַכְנוּ
מְרַפְרְפוֹת כַּנְפֵי שִׁירָה
אֶל הַגְּבָהִים מֵהֶם נִשְׁלַחְנוּ
לְהִתְעַבֵּר בְּחַזְּרָהּ

וְהַשָּׁמַיִם יְנַגְּנוּ לַךְ
אֶת דּוּמִייַּת בֵּין הַצְּלִילִים
וְאָז בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
הָפַכְנוּ לְמִּלִּים

וְהַשָּׁמַיִם יְנַגְּנוּ לַךְ
אֶת דּוּמִייַּת בֵּין הַצְּלִילִים
וְאָז בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
יִגְּעוּ בָּךְ הַמִּלִּים

תני לי שמחה - לתת לך

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


לא מאמין לפחד
אל מול האור שהדלקת עלי
רק ריצודים אחרונים נשארו כאן-
שלאורם אני קיים

אם רק נלך ביחד
לפרק שעוד לא קיים
לו רק היית מבינה וסולחת
שוב הדמעות, הדף נרטב

ושוב הלילה מוצא אותי לבד
בין המילים נווד
כותב ושר לך, כואב לי בנשמה
ואין מי שישמע
לא רוצה לכתוב שירים-
צאי אלי מתוך הדפים

אל תוותרי עלי, לא
אל תהפכי למילים על נייר
בואי נחליף את הצורך לכתוב ב
חיבוק ארוך שלא נגמר

תני לי שמחה לתת לך
תני בי יכולת למצוא מוצא
יחד תראי, נאסוף את האושר
מכל הזמן שלא מוצה

ושוב הלילה מוצא אותי לבד
בין המילים נווד
כותב ושר לך, כואב לי בנשמה
ואין מי שישמע
לא רוצה לכתוב שירים-
צאי אלי מתוך הדפים

אשה שלי

מילים: יוסף בן טוב / לחן: משה סולמי


אִישָּׁה שֶׁלִּי עִצְמִי עֵינַייִם-
הַפְנִי מַבָּט אֶל שֶׁקֶט בְּתוֹכֵךְ..
אִסְפִי נַפְשֵׁךְ פִּרְשִׁי כְּנָפִיִּים,
שָׁמַיִם מְחַכִּים לַךְ לְסוֹכֵךְ..

מִחוּץ אֵלֵינוּ לֹא רָגוּעַ,
קָשִׁים הָאֲנָשִׁים לְהַאֲמִין
וְלֹא ייִתַּם הַגַּעְגּוּעַ-
שֶׁבְּתוֹכי מַזְמִין..



אִישָּׁה שֶׁלִּי מֵהַשָּׁמַיִם,
זֶה גֶּשֶׁם דִּמְעוֹתַיִךְ בְּלֶכְתִּי..
בִּדְקִי הַאִם כָּלוּ הַמַּיִם-
כִּי אֵין לִי דֶּרֶךְ, בְּלִי שֶׁאַתְּ אִתִּי ..

הַקֶּשֶׁת מִמָּרוֹם נִמְתַּחַת-
הַחְלִיקִי בָּהּ, הַדֶּרֶךְ מִתְהַוָה..
רְדִי אֵלַי, זֶה רַק בְּיַחַד-
זִכְרִי אֶת הַשְּׁבוּעָה