בסוף תמיד מילים פשוטות
חזקות מלבטים,
מססמאות ומשקרים,
לתת לדאגות ללכת..
ומה שיש פה זה פשוט,
רק להניח את הראש,
כי אם יותר מזה נדרוש-
הדאגה הזאת נמשכת
בסוף הדרך זה ברור,
תמיד הסוף של הסיפור,
השאלה היא מה קורה פה
עד שהנשימה דועכת..
כשמדברים מילים פשוטות
הנשימה יותר רכה
והבדידות כבר לא מכה
ואז הדרך מתארכת
עייפנו מהחיפושים
מחלומות שלא ידענו
ובמקום שיש ניסים
שם נגלה אותנו
אין שום דבר יותר חשוב משנינו
זה לזה ניתן את עצמנו
אין שום דבר יותר חשוב משנינו
ואין עוד אהבה כזאת
כמו שבינינו..
בסוף אנחנו צוחקים
ומחקים את השטויות
של השני, אין בעיות,
בנינו לנו פה ממלכת..
ולא אכפת כבר איך נראים
ומה חושבים האחרים,
גם כשאנחנו רחוקים
ההרגשה לא מתהפכת
זוגות היו והתחלפו
ברגע שהם התעייפו,
כשלא ידעו שלפעמים
הנשימה דועכת..
אבל כשמדברים פשוט,
כמו שאנחנו מדברים,
בסוף יותר מאושרים
ואז הדרך מתארכת
עייפנו מהחיפושים
מחלומות שלא ידענו
ובמקום שיש ניסים
שם נגלה (בסוף) אותנו
אין שום דבר יותר חשוב משנינו
זה לזה ניתן את עצמנו
אין שום דבר יותר חשוב משנינו
ואין עוד אהבה כזאת
כמו שבינינו..
בסוף נשב מול החלון
וערמות של זכרונות
מהשנים הראשונות
יישארו, גם אם שלכת..
וטוב יהיה אם עד הסוף
רק להניח את הראש,
יותר מזה כלום לא נדרוש,
כל עוד הדרך מתארכת..