הג'אגלר

מילים: צרויה להב / לחן: דויד ברוזה


הוא מספר לי שהוא חי כמו שהוא אוהב
מניח לכעס, לנקמה, לכאב
קיבוצניק לשעבר מהזָן המתנדב
אני יודע עליו שהוא ג'גלר

הוא מספר לי על אחיו שנרצח במילואים
תפס טרמפ עם חמאס שעצרו רגועים
השאיר אישה בלעדיו ובן ארבע בלי אבא
משפחה הרוסה ואח ג'גלר

הוא מעיף כדורים במסלולים מוארים
שישה, תשעה, עוד ועוד, מוכפלים ועוברים
מעל הקו הירוק, האדום, הסגול
ג'גלינג הוא הנפש שעושָה הכול לא ליפול

הוא אומר לי, תבין, השכול אותו שכול
בג'נין, תל אביב, עזה, חֵבֶל אשכול
ובין אחים לגורל שהיו אויבים עד אתמול
צריך שיהיה איזה ג'גלר

הוא מעיף כדורים במסלולים מוארים
שישה, תשעה, עוד ועוד, מוכפלים ועוברים
מעל הקו הירוק, האדום, הסגול
ג'גלינג הוא הנפש שעושָה הכול לא ליפול

אז הוא מגיע לָשטחים, לָמחנות, לָכפרים
התחיל בעצמו וגייס חברים
מעבירים משם חולים לטיפולים אצלנו כאן
נוסעים ביחד, מדברים, זה גדֵל כל הזמן
משני הצדדים חוצים יחד חומות הפרדה
עוזרים זה לזה לעצור את הדם
שרים, לומדים לנחם ולחשוב
בזמנים רעים כאלה חייבים לעשות טוב

הוא מעיף כדורים במסלולים מוארים
שישה, תשעה, עוד ועוד, מוכפלים ועוברים
מעל הקו הירוק, האדום, הסגול
ג'גלינג הוא הנפש שעושה הכול לא ליפול