זה שאני עף
מילים: אורציון ברתנא / לחן: חני דינור
זה שאני עף, זה שאני עף לא צריך להטריד
זה שאני עף לא צריך להטריד את הבריות
אני לא עובר, אני לא עובר גבוה
אני לא עובר גבוה מעל הראש
כדי שאיש לא ירים את ראשו מופתע
כדי שאיש לא ירים את ראשו
אני לא עובר, אני לא עובר גבוה
ולא נמוך מדי מעל הראש
כדי לא לסכן איש- כדי לא לסכן
יותר מאשר מעוף, יותר מאשר מעוף אלה דילוגים ארוכים
יותר מאשר מעוף אלה דילוגים ארוכים בגובה בינוני
בין דילוג איטי, בין דילוג איטי לדילוג איטי
בין דילוג איטי לדילוג איטי אני נוחת
יושב לי, בישיבה שפופה
יושב לי בישיבה שפופה נוחה
מסתכל ארוכות בגבעול עשב ירוק
שיר לילדה שכבר נולדה
מילים: רוני סומק / לחן: חני דינור
ביום שנולדת
חממו פועלי האושר את כפות הידיים
מול האש שהוצתה בגפרור חייך
לילה , לילה
אני מתהפנט מקול נשימתך
כמו הייתה הבהוב מגדלור
למלח שכמעט נטרף
בשיני הים
אשה בודדה
מילים: אשר רייך / לחן: חני דינור
אשה בודדה- היא קצת אישה והרבה בדידות קשה
הלוך וסוב היא בודה תנועות ליבה מן הספרים
קצת לעצמה והרבה בשביל אחרים
גיל בדידותה - כבר לא ידוע אף לעצמה
כשהיא הולכת ברחוב- מה הולך איתה מלבד הרחוב
ומה הולך לפניה מלבד בושם בדידותה-
לפעמים היא מתאהבת בשיר.
העיר שלה קרה ודואבת- ואם היא גרה כאן בסביבה
יש לה ים המקבל אותה באדווה ובהבנה
והגלים מגלים לה פתאום אביב- עונת הזדמנויות
אשה בודדה לרב נפשה עייפה, באין קול, באין רואים
היא אשה לעצמה בגוב ערירותה
ובלילה היא מציעה לעצמה את מיטתה.
מכינה לעצמה את אדמתה
והרטט עובר בה- רוח ועלטה
הבאים ויוצאים כלא היו
אור
מילים: אלישבע גל / לחן: חני דינור
מהלכת בשדרת הפנסים הכבויים,
בצידו האפל של הירח.
תרה אחר נר או נורה , או זנב שביט פולח רוח
רק עלטה שם וענני פחם שם- לנווט הדרך
חותרת נתיבי נהרות חשיכה,ברחובות ערפל חולפת
אבני נגף לרגלי,לפני- עמודי שחור.
מועדת, כושלת , תהומה נופלת
בבור לבדי רק נפשי עמדי, ממעמקים קראתי אור
ויעל אור, אור גדול נגה עלי
אורות עוד רבים עלו מתוכי
אורותי שלי הגנוזים מיני אז
אורותי אלו עלי יהלו
נפשי לאור משומרים לבוקר, שומרים לבוקר
הבל החיים
מילים: פרץ דרור בנאי / לחן: חני דינור
את אשר רקמנו על אריג הלילה העובר
בין נשיקה לנשיקה
לקח עימו הבל החיים העובר
והותיר אותנו שדודים, לאים
על סף הזמן
כפופים בין שיני ההוויה
קלים וחולפים כמו ענן
אכזב, טרוף כל רוח
שאפילו צל שלו חופז בשדה הנצח
ונעלם- כאילו דבר לא היה עוד בעולם
מתאפרת
מילים: ש.שפרה / לחן: חני דינור
אשה מזדקנת, מתחמת
את שפתיה
בעפרון סגול, כמו פרג
שלבו כתום שחור
מעוטר עלי כותרת
מתהדר בפס לבן
לצוד משושי פרפרים
ולא זוכרת ימיה
כימי פרג ברוח
אשה מזדקנת כימי פרג ברוח
מאזין בסתר
מילים: יעקב ברזילי / לחן: חני דינור
יש שאני מצותת
לרחש עלים שיכורים ברוח
יש שאני קולט נקישות
בדלת לא נפתחת
ויש שאני מאזין בסתר
להמיית לבי
המשתוקק אהבה, אהבה, אהבה
תני לדמעות
מילים: נתן יונתן / לחן: חני דינור
מפירורים של זיכרון
אפשר לבנות ארמון
או שבבכי למרר
זכרי את הפסוק התנ"כי:
מנעי קולך
מנעי קולך מבכי
קחי לך מרחק מן הכאב
הישירי בו מבט
למדי להעמיד פנים
שהשנים עושות אתך
רק חסד
שמרי את חין יופייך
מן הדמעות
מנעי מהן כמו מסחף
את פנייך
אבל, ככלות היום
תני לדמעות לזרום
על פני לחייך, באפיקי שירייך.
צליל קולו של הגשם
מילים: מאי מוזפר / תרגום מערבית- אהוד הורביץ / לחן: חני דינור
לא נותר לי מקולך הרחוק
אלא צליל קולו של הגשם
כמיהה שהלילה מכסה את שתיקתה
וכל דלתות הבתים נסגרות
הכתלים מקיפים את יושביהם
הדרכים מתרוקנות
ושום לחש אינו עולה באוזני אדם
זולת שירת הקורא הבא מאי שם
וחוצה את הרקיע ביעף
הסתיו עובר
מילים: אריה סיון / לחן: חני דינור
הסתיו עובר ואנוכי
עוד לא אגרתי את עצמי
לחורף הקרב
רק שמי הארץ הצלולים
ומשעולי החול הרך
אני יודע- ברחובות המטילים
עצמם לים יש חדרים
שבתוכם דבוקים אל הקירות ואל הרצפות
פיסות של ציורי ימי
בין שמי הארץ הצלולים
ומשעולי החול הרך
כשהנשים המזמרות
תוצאנה את שטיחי הצבעונים
לנערם ניעור אחרון בטרם רוח לבנה
אהיה לאורך הקירות
שקט מאד אני אמתין לאורך הקירות
כמו ילד היודע שהדוד הטוב יבוא בטרם תרדמה
ברגע האחרון הזה,ממש ברגע האחרון
כשהעיניים הצרובות כבר עצומות למחצה
והמיטה הלבנה מוצעת כבר ומוכנה