מִפְגָּש עִם הָרֵיחַ

מילים ולחן: דוד ברבי


עוֹד לִפְנֵי שֶאֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת
הָרֵיחַ יִפְגֹּשׁ אוֹתִי, רֵיחַ הַמִּטְבָּח;
מוּזִיקַת נְׁשָמָה בְּווֹלְיוּם
וְהִיא מְנַצַּחַת עַל כְּלֵי הַנְּגִינָה
בָּהֶם מֻנָּחִים תָּוֵי הַטַּעַם.
וּכְׁשֶתַּבְחִין תַּבִּיט בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
כְּאִלּוּ הִיא בְּתוֹךְ מְעָרָה מְכֻשֶּׁפֶת
פּוֹרֶטֶת בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, נוֹגַעַת, טוֹעֶמֶת
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶעוֹד מְעַט אֶצְטָרֵךְ
לִפְתֹּחַ אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן,
לְהַנִּיחַ אֶת הַפְּרָחִים שֶהֵבֵאתִי
וּלְהִתְעַנֵּג עַל אַהֲבָתָהּ.

תְּנִי לִי לֶאֱהֹב

מילים ולחן: דוד ברבי


תְּנִי לִי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ יוֹתֵר
תְּנִי לִי לִרְדֹּף אַחַר לִבֵּךְ
תְּנִי לִי לִכְתֹּב לָךְ אֶת שִׁירִי
ארְחִיק הַפְּגָעִים מִסְּבִיבֵךְ

אֶכְתֹּב אֶת אַהֲבָתֵנוּ
אֶשְׁמְרֵךְ בְּלֵב אוֹהֵב
בְּתוֹךְ מִנְהֶרֶת זְמַנֵּנוּ
אַקְשִׁיב לְסַעֲרַת רוּחֵךְ
דּוֹחֶקֶת לְתוֹךְ רְצוֹנוֹתֵינוּ
לְלֹא צִפִּיָּה לְלֹא תְּהִיָּה
כִּי בִּשְׁבִיל אֶחָד אָנוּ דּוֹהֲרִים
עַד כְּלוֹת כֹּחוֹת
נִרְצֶה לִשְׁמֹר כֹּחוֹתֵינוּ
לשְׁבִיל הָאֵינְסוֹף

לֹא אוּכַל לְהַפְסִיק לְעוֹלָם
עַד יִתְרוֹקֵן לִבִּי
לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אוֹתָךְ
עַד יִתְרוֹקֵן מֹחִי
וְאִם נִשְׁמָתִי תָּעוּף גָּבוֹהַּ
תִּתְפֹּס אֶת הָאַל הָאַל־חָזוֹר
אוּלַי נוּכַל שׁוּב לִרְאוֹת
אֶת הָאוֹר הַצָּהֹב
מַעֲצִים אֶת דִּמְיוֹנֵנוּ
אֶת שְׁבִיל חַיֵּינוּ

וּמִי יָכוֹל לָדַעַת וְלִרְאוֹת
אֶת שְׁבִיל הַבְּרֵרוֹת הַנְּכוֹנוֹת
אַל תִּתְּנִי לְדִמְיוֹנֵךְ
לִקְטֹעַ אֶת חַיַּיִךְ
אַל תִּתְּנִי לַהֹוֶה
לְהַכּוֹת בְּתוֹךְ מַחְשַׁבְתֵּךְ
לִרְדּוֹת בֶּעָתִיד שֶׁצִּיַּרְתְּ
הֹוֶה הוּא הַיֹּפִי הַמֻּחְלָט
יִתְגַּנֵּב לוֹ מִתּוֹךְ הֶעָתִיד
נַעֲשֶׂה וְנַגִּיד

לאְָן

מילים ולחן: דוד ברבי


לְאָן נֶעֱלַמְתְּ לִי כָּךְ פִּתְאֹם,
לְאָן עַפְתְּ בְּלִי לִרְאוֹת
אֶת הַׁשֶּמֶשׁ הַמֵּיטִיבָה שֶׁלָּנוּ,
אֶת הַלֵּילוֹת
בָּהֶם זָרַח יָרֵחַ.
כּוֹכָבִים כְּבָר לֹא שׁוֹתְקִים,
לֹא מְהַתְּלִים,
הֵם שָׁלְחוּ כְּבָר, שָׁלְחוּ לָנוּ
אֶת בַּת שְׂחוֹקָם הַמִּתְגַּלְגֵּל
וְאֶת מַגַּע רִגְשָׁם.
שְׁתִיקָתֵךְ חוֹנֶקֶת אוֹתָנוּ.
לִבֵּךְ סָגוּר עָלַיִךְ וְעָלַי.
הֵיאַךְ אוּכַל לְהָבִין,
הֵיאַךְ אוּכַל לְהַבְחִין
בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה,
בֵּין נָכוֹן לְכִׁשָּלוֹן.
הָמֵסִּי עִוְּרוֹנִי
וְהַסְבִּירִי,
הַדְלִיקִי לִי
שֶׁאֶרְאֶה אֶת סוֹדֵךְ,
הַרְאִי לִי דֶּרֶךְ
בָּהּ אַתְּ הוֹלֶכֶת
כִּי לֹא אֵדַע לְאָן.
פִּתְחִי אֶת לִבֵּךְ אֶל חִוְּרוֹנֵךְ
וּבְאוֹר פָּנַיִךְ יֶחֱזֶה לִבִּי.
שַׂחֲקִי לִי אֶת שְׂחוֹק
מְחוֹל הַכּוֹכָבִים וְתָבוֹא אֵלַיִךְ
נִשְׁמָתִי\אַהֲבָתִי.

משפחות /רוני סומק

מילים: רוני סומק / לחן: דוד ברבי


כְּשֶׁהִתְחַפַּשְׂתִּי לְקָאוּבּוֹי הֵרַחְתִּי אֲבַק
שְׂרפֵהָ
בְּמִשְׁפַּחַת הַהֶדֶק,
וּכְשֶׁלִּמַּדְתִּי יֶלֶד רָעֵב לִגְנֹב לֶחֶם
לַשְׁתִּי בָּצֵק
בְּמִשְׁפַּחַת הַצֶּדֶק.
כְּשֶׁפּוֹרַרְתִּי מֵאוֹתוֹ לֶחֶם פֵּרוּר לְצִפּוֹר
מִדְרָכוֹת הָיִיתִי
בְּמִשְׁפַּחַת הַטֶּבַע,
וּכְשֶׁהַצִּפּוֹר שָׁרָה בַּכְּלוּב הִרְגַּשְׁתִּי
מִשְׁפַּחַת פֶּשַׁע.
כְּשֶׁגִּמְגַּמְתִּי הָיִיתִי בְּמִשְׁפַּחַת
הַׁשּוֹתְקִים לְאַט,
וּכְשֶׁהִקְפַּצְתִּי כַּדּוּרֵי סַל הִצְטָרַפְתִּי
לְמִשְׁפַּחַת הַקּוֹלְעִים
בְּיָד אַחַת.
כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה
בְּמִשְׁפַּחַת הָעִוְּרִים
פָּגַשְׁתִּי אֶת חוֹרְחֶה לוּאִיס בּוֹרְחֶס
בְּ"גַּן הַׁשְּבִילִים
הַמִּתְפַּצְּלִים",
וּכְשֶׁקָּרָאתִי שָׁם, בְּעַמּוּד 9 , כִּי
"הַנָּמֵר מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת
נָמֵר" חִפַּשְׂתִּי מַחֲסֶה בָּעַמּוּד שֶׁאַחֲרֵי.
מִשְׁפַּחַת הַנּוֹדְדִים הִכִּירָה לִי אֶת קַיִן,
וּמִשְׁפַּחַת חָסְרֵי הַהִגָּיוֹן אֶת אַלְבֶּרְט
אַיְנְשְׁטֵין.
בִּגְלַל אַף שָׁבוּר מֻחַמָּד עַלִי הוּא בֶּן
דּוֹד רָחוֹק,
בִּגְלַל רִיסִים שְׁחֹרִים מַגִּיעַ לִי עָנָף
עַל עֵץ עוֹרְבִים.
בִּגְלַל בַּגְדָּד אֲנִי בְּמִשְׁפַּחַת הַנּוֹלָדִים
בְּעָרֵי הָאֶלֶף לַיְלָה
וְעוֹד לַיְלָה,
וּבִגְלַל לַיְלָה אֶחָד בְּאוֹקְטוֹבֶּר 73 '
אֲנִי לִפְעָמִים
נִתְלֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַמַּקָּף
שֶׁבֵּין הַמִּלָּה "הֶלֶם" לְבֵין
הַמִּלָּה "קְרָב".
אחֲַריֵ 18 שָׁנָה הֶעֱלוּ סַקְסוֹפוֹנֵי
הָאֱלֹהִים
מִתַּחְתִּיּוֹת גְּרוֹנָם דְּלָיֵי שִׂמְחָה
וְאָז, בְּרֶגַע אֶחָד נוֹלְדָה לִי
בַּת.

תמונה אחרונה

מילים ולחן: דוד ברבי


תְּמוּנָה אַחֲרוֹנָה שֶׁנֶּעֶלְמָה,
תֵּאוּר מְדֻיָּק שֶׁל הַשְׁלָמָה
עִם עֵרֶךְ חָשׁוּב שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה,
צִלּוּם אֶחָד אַחֲרוֹן שֶׁדָּהָה.
נִרְאָה כְּאִילּוּ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.
נֶפֶשׁ אַחַת מִסְתַּכֶּלֶת נִכְחָהּ,
שׁוֹתֶקֶת לֹא אוֹמֶרֶת אַף מִלָה.
שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת אֲשֶׁר עַל לִבָּהּ.
מִיהוּ הֶחָזָק, זֶה שֶׁיִּשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט,
אוֹ זֶה שֶׁיַצְהִיר לְחֶסֶד אוֹ לְשֵׁבֶט?
יִצְעַק אֶל הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּשַׁלְוָה,
יָצַק אֶת נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ חֲפֵצָה.
לְתוֹךְ תַּבְנִית שֶׁיָּצְרָה הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת.
זוֹ תִּשְׁתֹּק לֹא תִּפָּתַח בְּבַת אַחַת,
לֹא תִּסְתַּכֵּל, לֹא תִּרְאֶה אֶת הַתְּמוּנָה –
לִרְאוֹת אוּלַי מַׁשֶּהוּ בֶּאֱמֶת הִשְׁתַּנָּה.
מֵאַיִן תִּשְׁאַב אֶת כֹּחָהּ, זוֹ הָאַחַת?
עָצְמַת נַפְשָׁהּ הֲרֵי לֹא תִּפְחַת.
אֵיךְ תוּכַל שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַתְּמוּנָה,
תְּמוּנָה שֶׁדָּהֳתָה אוֹ אוּלַי נִשְׁכְּחָה?
מִיהוּ הֶחָזָק, זֶה שֶׁיִּשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט,
אוֹ זֶה שֶׁיַצְהִיר לְחֶסֶד אוֹ לְשֵׁבֶט?
יִצְעַק אֶל הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּשַׁלְוָה,
יָצַק אֶת נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ חֲפֵצָה.
הֲרֵי זוֹ אוֹתָהּ תְּמוּנָה דָּבָר לֹא
הִשְׁתַּנָּה,
תְּמוּנַת יְדִידוּת, כֵּנָה, יָפָה, חֲכָמָה
וְנוֹשָׁנָה.

אל אל / חיה אסתר

מילים: חיה אסתר / לחן: דוד ברבי


הִנֵּה יָמִים בָּאִים בִּיעָרוֹת הָעַד שֶׁל
געְַּגוּּעַ
רוּחַ הַתְּשׁוּקָה יִנְהַם בֵּין הֶהָרִים
יַצִּית אוֹר בְּנִשְׁמָתִי
יִשָּׂאוּנִי גַּעְגּוּעַי הָלְאָה מַעְלָה
בִּכְסוֹף אֵינְסוֹף הַלֵּב הוּא שִׁכָּרוֹן
רוֹתֵחַ
הִלּוּלַת כְּלוּלוֹת לְהִתְעַלּוֹת
וְאִם אֵי פַּעַם אֵי בָּזֶה נִפְתַּחְתִּי אֵלֶיךָ
כְּמוֹ פֶּרַח
עַכְשָׁו פְּרָחִים רִבּוֹא כָּל תָּא כָּל
הַוְּרִידִים
אֶלאְֵל
מִתְיַפַּחַת מֵעֶרְגָּה וָאֹשֶׁר אִוִּיתִיךָ
נכִסְְפָה לךְ נפְַשִׁי
בְּשָׂרִי לְךָ כָּמֵהַ
אֲהוּבִי
חַיַּי גָּדְלוּ אֲפִיקֵי אֱמֶת
חַפָּה יָפָה אֵין צַלֶּקֶת בִּנְשָׁמָה אוֹהֶבֶת
עָמֹק עָמֹק הוּא גַּעְגּוּעַ תּוֹחֶלֶת לֵב
מֵ אַיִן בָּאתָ לְ אַיִן אַתָּה הוֹלֵךְ

חיצים / טל איפרגן

מילים: טל איפרגן / לחן: דוד ברבי


סוֹלַחַת לְלֵילוֹת בָּהֶם
מַרְגִּישׁ לִי
כָּל כָּךְ לְבַד פִּתְאֹם
וְרַק הַגּוּף וְרַק הַגּוּף
מַמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת,
לִבְכוֹּת לִי
כְּשֶׁמִּסְתַּיֵּם עוֹד יוֹם,
שֶׁמִּסְתַּיֵּם
אַתָּה חָסֵר לָרֹב,
לְרֹב בְּקָרַי
לַכּוֹס שֶׁלְּךָ שֶׁמַּמְתִּינָה
הַצֵּל שֶׁלְּךָ שׁוֹמֵר וַדַּאי עָלַי
אַךְ לֹא נוֹתֵן לִי, לֹא נוֹתֵן אַהֲבָה.
וּכְשֶׁגַּעְגּוּעַ בִּי מַכֶּה
שׁוֹלֵחַ בִּי חִצִּים
הַקּוֹל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת
מַעֲנִיק לִי הֶסְבֵּרִים.
לְצַד סִבּוֹת שֶׁזֶּה נָכוֹן
וּמוּל הַזְּמַן שֶׁלֹּא מַתְאִים
אֲנִי בּוֹחֶרֶת בַּדִּמְיוֹן
אֲשֶׁר אוֹתִי עוֹדוֹ מַנְשִׁים.
וְאָז שׁוֹכַחַת לְהַרְגִּישׁ גּוּפְךָ
וּמַמְשִׁיכָה כָּךְ אֶת יָמַי לְבַד
וּמְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת צִלּךָ
אָדיִשׁ
תּוֹהָה הַאִם חוֹשֵׁב
אַתָּה עָלַי?
וּמַזָּלִי שֶׁלִּי מַזְכִּיר,
מַזְכִּיר לִי
שֶׁבִּי קַיָּם הֶרְגֵּל
הַהִשָּרׂדְוּת
גַּם מוּל הָאַהֲבָה
שֶׁלֹּא הוֹדִיעָה
שֶׁגַּם אַתָּה תִּנְעַץ
בִּי חֵץ בְּדִידוּת.

דָּבָר

מילים ולחן: דוד ברבי


אָכֵן דָּבָר לֹא מִתְכַּלֶּה
וְכָךְ גַּם מַעְיַן שִׁירָתֵךְ
וְהַשִּׂמְחָה וְהַתְּשׁוּקָה
יַהַפְכוּ מֵאֶבֶן בַּזֶּלֶת
לְמַצַּע קִיּוּמָם שֶׁל הַפְּרָחִים
הַצִּבְעוֹנִיִּים.
וַאֲהָבוֹת חֲדָשׁוֹת תִּצְמַחְנָה
לֹא רַק בַּחֲלוֹמוֹת.
יַרְהִיבוּ דִּמְיוֹן
וּמַחְשָׁבוֹת
יַקְהוּ אֶת קְשִׁי הַזְּמַן
הַמִּתְהַוֶּה
יִתְּנוּ לָךְ אֶת שֶׁרָצִית
יַרְאוּ לָךְ עִקְּבוֹתַיִךְ.

אספי / פרץ דרור בנאי

מילים: פרץ דרור בנאי / לחן: דוד ברבי


אִסְפִי, אִסְפִי אוֹתִי אֵלַיִךְ
כִּי בִּקַּשְׁתִּי שִׂמְחָה, רַק שִׂמְחָה
כִּי שְׁנֵינוּ דּוֹמִים אַתְּ יוֹדַעַת
בְּכֹל עֶרֶב שֶׁיּוֹרֵד וּבָא
מַשֶּׁהוּ חָזָק עָף וְנִשְׁבָּר

אִסְפִי, אִסְפִי אוֹתִי אֵלַיִךְ
חָצָב אֶחָד מְקַשֵּׁט עוֹנָה
שֶׁהֵבִיא אֱלוּל בְּמַתָּנָה
בְּאוֹר אַחֲרוֹן שֶׁעוֹד נִשְׁאָר
זוֹרֵם אֶל זְרוֹעוֹתַיִךְ וְנִגָּר
אִסְפִי, אִסְפִי אוֹתִי אֵלַיִךְ
כִּשְׁנֵי בְּרוֹשִׁים, עַל יַד מַמְטֵרָה
נִרְאִים בַּחַלּוֹן וּבַזְּכוּכִית
וְנֶאֱסָפִים אֶל הַמַּבָּט
מִשָּׂדֶה רָחוֹק בִּקְצֵה הָהָר

אִסְפִי, אִסְפִי אוֹתִי אֵלַיִךְ
בִּמְקוֹם טִפָּה בֶּטַח נִהְיֶה יָם
נִתְעַרְבֵּב בְּכֹחוֹת חֲזָקִים
נְטַפֵּס אֶל גַּגּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
חֲבוּקִים כְּמוֹ צִבְעֵי הַפַּרְפָּר

וְלוּ רַק יָכֹלְנוּ

מילים ולחן: דוד ברבי


וְלוֹ רַק יָכֹלְנוּ לְהָבִין וְלוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהַרְכִּין,
הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁיָּרַד עָלֵינוּ.
אֲנַחְנוּ בְּנֵי הָאָדָם, אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי הָאוֹר.
אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הַיְקוּם, הַזָּן הַנָּדִיר,
אַנְשֵׁי הַתְּבוּנָה; נִרְצֶה לִשְׁמֹר עָלָיו וְעָלֵינוּ.
נְפָאֵר אֶת עוֹלָמֵנוּ בְּחָכְמַת דּוֹרוֹת,
נַחֲצֹב עַל הָרָיו וּמִישׁוֹרָיו חֲמוּדוֹת.
בְּתֹם וּבְרוּחַ יְצָרֵינוּ נַשְׂכִּיל,
עַד יִמְלָא רֹאשֵׁנוּ מֵהָכִיל.
וּבְעֵת יַגִּיעַ עָלֵינוּ הַשֵּׁד נִשְׁכַּח,
טֵרוּף יִטְרֹף תְּבוּנוֹתֵינוּ,
נִבְקַע אֶת מֹחֵנוּ לְחֶלְקִיקִים,
יִכְבֶּה הָאוֹר.
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהָבִין, לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהַסְכִּין.
רֶגַע לִפְנֵי הַחשֶׁךְ לִמְצֹא אֶת קְצֵה הָאוֹר.
רֶגַע לִפְנֵי יִבָּקַע מֹחֵנוּ לַעֲצֹר.
אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הַיְקוּם, הַזָּן הַנָּדִיר,
אֲנַחְנוּ הַתְּבוּנָה נִרְצֶה, אֶת עוֹלָמֵנוּ לְהָאִיר.
וְלֹא בְּדָם.
יַהֲפֹךְ כְּמוֹ חשֶׁךְ עַל נִשְׁמָתֵנוּ.
וְשִׁנֵּי דּוֹרוֹת תִּקְהֶינָה.

וְלוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהָבִין וְלוּ רַק יָכֹלְנוּ לְהַשְׁכִּין
אֶת רוּחֵנוּ בְּתוֹךְ תְּעָלוֹת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים.
לְהוֹבִיל אֶת מַשָּׂאֵינוּ אֶל הַאֵינְסוֹף.
אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הַיְקוּם הַזָּן הַנָּדִיר,
אַנְשֵׁי הַתְּבוּנָה עַל אַהֲבָתֵנוּ נַצְהִיר.
תִּזְרֹם דֶּרֶךְ מִשְׁכְּנוֹת כָּל חַי,
תַּשְׁקֶה אֶת פְּאֵר יְצִירָתֵנוּ.
וּבְעֵת יַגִּיעַ הַשֵּׁד נִצְחַק לוֹ,
נַגְבִּיהַּ עוּף מֵעַל חֶרְדּוֹתֵינוּ,
אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי הָאוֹר,
לֹא נִתֵּן לְהַחֲשִׁיךְ עוֹלָמֵנוּ.
אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הַיְקוּם,
לֹא נִתֵּן לָרֹעַ לְהַבְקִיעֵנוּ.

טַּרְדֶה

מילים ולחן: דוד ברבי


טַּרְדֶה יֹאמְרוּ הַסְּפָרַדִּים,
בִּשְׂפָתָם,
אַחַר צָהֳרַיִם שֶׁעֲדַיִן,
עֲדַיִן לֹא תַּם.
נַעֲרָה תֵּלֵךְ עַל הַׁשְּבִיל
תֵּלֵךְ עַל הַׁשְּבִיל הַמְרֻצָּף
אַט, אַט, שָׁקֵט
מִסְּבִיבָהּ אֵין אִישׁ וָטַף.
לְבַדָּהּ תֵּלֵךְ, תְּהַרְהֵר עַל דֶּרֶךְ הַיָּם
אַחַר צָהֳרַיִם שָׁקֵט לֹא מֻשְׁלָם.
גֶּשֶׁר קָטֹן וְאַחֲרָיו
מוּזֵאוֹן,
שׁוּרַת אֲבָנִים לְבָנוֹת
שְׁלוּבוֹת בַּמִּדְרוֹן.
חוֹף יָם כָּחֹל קוֹרֵא לָךְ
קוֹרֵא לָךְ נַעֲרָה,
רוּצִי אֵלָיו! אוֹתָךְ יִשְׁטֹף בִּסְעָרָה.
וְאַתְּ תֵּעָנִי בְּרִקּוּד כָּזֶה שׁוֹבָב,
זֶהוּ רִקּוּד הַַטַּרְדֶּה שֶׁל סְפָרַד.
שִׂמְלַת פְלָמֶנְקוֹ עַל גּוּפֵךְ,
תְּצַיֵּר עַל הַחוֹל אֶת דְּמוּתֵךְ.
כָּךְ שׁוֹכֶבֶת עַל הַחוֹל הַמְלַטֵּף,
מַחְשָׁבוֹת עַזּוֹת יִתְנַגְּנוּ בְּמֹחֵךְ,
תִּשְׁאֲלִי שׁוּב וָשׁוּב אֶת עַצְמֵךְ,
מִיהוּ הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁהָיָה לְיָדֵךְ?

לדַָעתַ

מילים ולחן: דוד ברבי


אֵיךְ נוּכַל לָדַעַת?
דֶּרֶךְ שֶׁל מִי לָגַעַת.
אֵיךְ נוּכַל לִרְצוֹת?
בְּלִי לְקַבֵּל עֵצוֹת.
אֵיךְ נוּכַל לְהֵרָגַע?
וְלֹא לִרְגֹּש כָּל דַּקָּה.
אֶת דְּרָכֵינוּ נִבְחַר,
נָשִׂים פְּעָמֵינוּ כָּךְ מוּזָר.
נְתַכְנֵן לִפְעָמִים,
נַעֲבֹר כָּךְ אֶת הַיָּמִים.
נִשְׁאַל אֶת הַׁשְּאֵלוֹת,
נִבְחַשׁ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת.
אֵיךְ נוּכַל לְהַגִּיעַ?
בְּלִי שֶׁמַּׁשֶּהוּ יַפְתִּיעַ.
לֹא תָּמִיד נִרְאֶה,
לֹא תָּמִיד נְזַהֶה.
וְכָךְ יִׁשָּאֵר הַמִּקְרֶה.
מִקְרֶה מְדֻמֶּה אוֹ מוּזָר,
דּוֹחֶה אֶת כָּל הַׁשְּאָר.
לֹא צָרִיךְ לְהִבָּהֵל,
גַּם אִם תִּׁשָּאֵל.
זוֹהִי יַד הַמִּקְרֶה,
אוֹ יַד הָאֵל?
וְאִם בְּכָל זֹאת תִּתְעַצֵּל,
תֹּאמַר: "זוֹ יַד הָאֵל",
לֹא תִּרְצֶה לָדַעַת?
אִם הַמַּטָּרָה מֻשְׁפַּעַת,
מֵרוּחַ הַיָּמִים הַמִּיסְטִיִּים,
נְבִיאֵי שֶׁקֶר שׁוֹבִינִיסְטִיִּים.
יַלְעִיטוּ כָּךְ נַפְשׁוֹתֵיהֶם,
שֶׁל חַסְרֵי הַמָּגֵן
לָמָּה לֹא נָקוּם,
כְּאִישׁ אֶחָד נַרְוֵם?
בְּיֵין הַחָכְמָה,
בְּיֵין הַשִּׂמְחָה,
יֵין הָאַהֲבָה
וְיֵין הַתְּשׁוּקָה.
לִלְמֹד וְלָדַעַת,
לִרְאוֹת וְלָגַעַת.
בְּעָצְמַת הַחַיִּים,
רִגְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים,
בַּעֲרוּגוֹת שׁוֹשַׁנִּים,
נַרְוֵם מַיִם זַכִּים.
יִרְאוּ הֵם אֶת הַחַיִּים.
שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ בֵּינוֹת לַפְּרָחִים.

הִנָּךְ יָפָה

מילים ולחן: דוד ברבי


הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ,
כְּעֵדֶר עִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַגִּלְעָד.
זֶה שִׁיר הַׁשִּירִים שֶׁכָּתַב לָךְ שִׁיר,
הוּא יָדַע גַּם לְזַמֵּר כָּךְ בְּכֹל הָעִיר.
לַעֲשׂוֹת לָךְ טוֹב בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים,
לְסַדֵּר לְעַצְמוֹ אֶת הָעִנְיָנִים.
וּמָתַי תוּכְלִי כְּבָר לִהְיוֹת עַצְמָאִית,
בְּלִי טוֹבוֹת שֶׁל שִׁירִים לְלֹא תַּכְלִית.
אֶת הַׁשִּיר הַזֶּה אֲנִי רוֹצֶה לִכְתוֹב,
לִכְתוֹב פָּשׁוּט בְּלִי לְקַבֵּל מָשׁוֹב
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ,
כְּעֵדֶר עִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַגִּלְעָד.