משה בקר / מוסה סוסה

אני זוכר את הרגע אפילו את היום
כאילו זה היה אתמול או שילשום
אוגוסט אלף תשע מאות שמונים ושלוש
לפי התמונות זה אני שם מתחת לברוש

עשיתי את הצעד האמיץ של חיי
לא שיכור לא הוזה פשוט הרגשתי שדי
הזמנתי לאירוע את כל החברים הקרובים
היו כאלה שהזילו דמעה היו גם צחוקים


ואז שרנו
יש לי אוטו גדול וירוק
האוטו שלי נוסע רחוק


היא לא הייתה יד ראשונה למי זה איכפת
היו לה כמה דפיקות בעבר וצבע מט
אבל כשנכנסתי לתוכה בפעם הראשונה
היא קצת גמגמה אבל לא השתפנה

אמרתי לעצמי איתה אני אסע להרים
אצא מתהומות היא תהיה איתי שנים
לא צריך לא ארצה אף אחרת
עלי מכל צרה היא תגן היא שומרת

ואז שרנו
יש לי אוטו גדול וירוק
האוטו שלי נוסע רחוק


כמה העמסנו עליה עם השנים
ילדים הורים לילות של ויכוחים
גם כשידענו שזו דרך ללא מוצא
לא ויתרנו אמרנו בסוף נימצא עצה

נוסע איתה בכבישים של החיים
בעליות לא סוחבים וגם יותר נזהרים
מכל עבר מחליפים למודל חדש
ואני מותש משומש
ואז שרנו
יש לי אוטו גדול וירוק
האוטו שלי נוסע רחוק