במקום מתכלה,
מעורפל, מקווה.
אולי בסוף שמונה ימים
ייצא המתח שנשרף מבפנים.
אל האור, אל האש
מכווץ, מתרחב.
אולי בסוף שמונה ימים
ייצא המתח שנשרף מבפנים.
פזמון
בגופנו, אל הסחף נימשךX2
מהוסס מתנשף,
מרוסק משתהה
אולי בסוף שמונה ימים
ייפול הסלע שנחצב מבפנים
פזמון
בגופנו אל הסחף נימשך X3
בוא ונציף לנו סוד.
סוד שיאיר בנו אור.
אור שיטמין בנו עול,
כי הכל דורש גסיסה.
הראה לי,
הראה לי את מה שאתה.
בלי עוצמה, ובלי גדלות.
השב לי,
השב לי מתוך השממה,
שהפרחת בי.
כמה ששוקל הדמיון?
כמה עולה חיזיון?
איך נזהה שיגעון?
כי הכל דורש שקיעה.
לצאת מתוך הרעב
אל הטעם המר שלך.
ניזכר ביופי
כעיוורון.
אתה, היכן שאתה,
מסורבל ונכבה לבד.
מדמיין שהקושי,
בסוף, נעלם.
מה אוכל עוד
לשלוף מתוכי?
האם מוקדם או מאוחר?
מה שמעתי?
קולך או קולי?
שבוי בקסם העיקר.
כל הדברים הטובים שלמדתי-
לא ידעתי ברגעי בלהות.
כל הדברים הרעים שספגתי-
חילחלו בי לאלפי מחילות.
כל הדברים הטובים......ייעלמו
כל הדברים הרעים שראיתי-
הפורנו מחסל שאיפות.
כל הדברים הטובים שעשיתי-
ייאבקו מול מנמיכי ציפיות.
כל הדברים הרעים.....ייעלמו
אם הכל מטורף מדי,
ואין מנוס מזה,
אני כבר לא מחפש פה
אני כבר לא מנסה.
מה שלא תפצח- לעולם לא תראה
כשהחום מחוויר ליד
הסוף הבלתי נמנע.
אני כבר לא משתגע,
כבר לא מנסה.
מה שלא תפצח- לעולם לא תראה.
אם הכל בלתי נמנע,
ואין מנוס מזה.
אני בכל זאת תוהה:
"אני רודף או נרדף?"
מה שלא תנצח- לעולם לא תהיה X2
היי איש עצור!
איך נחזור להיות בני-אדם?
אפשר לדבר אך מילים קופאות.
איך נחזור להיות בני-אדם.
פזמון
וכך, פקח את עיניי.
אני רוצה לשמוע.
פקח את עיניי.
עם הפחד, והמוות,
הכל תמיד קיים.
היי איש עצור!
איך נחזור להיות בני-אדם?
אפשר להכחיש אך הסוף
קרוב.
איך נחזור להיות בני-אדם?
פזמון
וכך, פקח את עיניי.
אני רוצה לשמוע.
פקח את עיניי.
עם הפחד, והמוות,
הכל תמיד קיים.
הבוקר מזכיר לי,
כל יום מחדש, כמה נדיר
למצוא בנאדם.
שלוף עוד רגע מן הבור,
עוד רגע מן הבור.
מדוע לא תאיר אותנו גם?
עוד רגע מן הבור- המקור.
מדוע לא תאיר אותנו גם.
רק עוד רגע מן הבור
עוד היום.
אפילו אם נחזיר עליו בדם.
עוד רגע מן הבור- המקור.
מדוע לא תאיר אותנו גם
כשהכביש חורך את נשמתי,
כבר מאוחר מדי לנסות ולסלול
דרכים צדדיות לתוך העוקף הראשי.
שום דבר, שום דבר.
עוד מעט, עוד מעט
נעלם וניפול.
עוד מעט, עוד מעט
נבין שהכל היה באמת.
עוד מעט, עוד מעט.
נבין שהכל חרא באמת.
היה באמת.
עוד מעט נתעורר
אל תוך הבועה... נתעורר
נתעורר, נתעורר!!
אם הפחד בראי
שוב חושף מה שחושך מחביא,
עד הבוקר
ידרוש השקט
להרעיש.
כמו שעין לא תכיר
דימויים שקשה להסביר,
עד הבוקר
ידרוש האובך
להסתיר.
כמו שילד מתפלל
אל עבר משהו
שלא מתנצל,
עד הבוקר יבגוד הצורך
להנצל
כשהפחד מתמוסס
לא ברור מה עוד
אפשר לבקש.
בא הבוקר,
לוחש באוזן:
"אתה ער"
מילים ולחן:
אייל שוורצמן
עיבוד:
אייל שוורצמן
הפקה:
אייל שוורצמן ונמרוד בר
נגינה:
שירה, טמבורין, גיטרה- אייל שוורצמן
שירה ב"עד עד הבוקר" וקולות רקע- מוריה אברהם
גיטרה חשמלית ב"שמונה ימיים" ו"הבור"- נוה שפרוני
קלידים- נמרוד בר
הקלטות:
טכנאי: אריק בן דוד – אולפן רדיו קול יזרעאל
מיקס:
נמרוד בר
מאסטרינג:
נמרוד בר
עיצוב ואיור:
מריה בוצ'קוב, בי"ס גורן לתקשורת חזותית, האקדמית עמק יזרעאל
עיצוב לוגו:
הדר קלנר, בי"ס גורן לתקשורת חזותית, האקדמית עמק יזרעאל
מפיקות:
ניבי יהלום ועינת פרומרמן
תיעוד הפרוייקט:
תום גביש, שחר שביט, איליי שטפמן, רביד שוחט – החוג לתקשורת, האקדמית עמק יזרעאל.
אלבום סולו ראשון של אייל שוורצמן.
אלבום בעברית עם טקסטים חדים ולחנים ממכרים.
הטקסטים של אייל שוורצמן הם התחנה הראשונה לעצור בה כשניגשים למוסיקה שלו.
הייחוד בכתיבתו מתבטא בהבאת דימויים מוכרים ולקיחתם למחוזות צבעוניים יותר ולעיתים אפלוליים יותר- אך תמיד למחוזות אחרים מהמוכר לנו.
משחק בין המוכר למקורי.
הלחנים הם המשך ישיר לטקסטים שלו- אחרים וממכרים.
באלבום השתתפו מוריה אברהם בשירות, נוה שפרוני על גיטרות ונמרוד בר על קלידים ועיצוב הסאונד במיקסים ומאסטרינג.
מחוץ לפרוייקט אייל שוורצמן הוא מוביל להקת "The Bootsman" וסולן בפרוייקט "Blank Power"