בּוֹיְימֶל משכה את ליבו
בַּיום הראשון לַגימנסיה,
כָּמָה יֶדַע וחֵן, צליל קולה המתוק
הוא הִביט וחלם מֵרחוק
כִּרכָּרה בַּרחוב הראשי,
נָסע בה עִם דוּצְיָה בִּשְנַיִם
אֵיך לפֶתע מוּלָם, הִתייצב לו צַלָם
והִנצִיח אותם צוחֲקים
זהו כל הסיפור
התחלה - וְנִגמַר
מים רַבּים כּיסוּ
דָבר לא נִשאר
הוא טִיֵיל והִנֵה היא מוּלו,
אַיְידְיָה דַקַת הרגליים,
נֶעמד בְּדַרכָּה, כֹּה רצה לנַשקָה
היא חייכה לעֶברו בִּמבוכה
זהו כל הסיפור
התחלה - וְנִגמַר
מים רַבּים כּיסוּ
דָבר לא נִשאר
נַעֲרותַי היפות,
סופכן המַר
מים רבים כּיסוּ
דָבר לא נִשאר
בּוֹיְימֶל משכה את ליבו
בַּיום הראשון לַגימנסיה,
כָּמָה יֶדַע וחֵן, צליל קולה המתוק
זהו כל הסיפור...
"אבא נזכר בנערות"
שירה: חגית לירון
מילים: חגית לירון
לחן: אילן וירצברג
הפקה מוסיקלית, עיבוד, נגינה, קולות ומיקס: אילן וירצברג
מאסטרינג: ראובן חיון
הדרכה קולית: טל אמיר
צילום פרומו: איריס ברנע
עיצוב: אולטרה ויולט – עיצוב גרפי
צילום אילוסטרציה - נערות בפולין, 1939: באדיבות יד ושם - בעלי הזכויות
בתמיכת קרן חבצלת
תודות:
תודה לאילן וירצברג שהפך את המילים שלי ליצירה משותפת.
תודה לעוזי אסנר שהפיק מוסיקלית חלק מהשירים לאלבום ועודד אותי לצאת לדרך, ליצור ולחפש חומרים מקוריים ומלווה אותי בנדיבות במהלך כל הפרוייקט.
תודה לטל אמיר שעזרה לי למצוא את ההבעה הקולית לתחושות הפנימיות.
תודה לכל בני ובנות המשפחה שלי שתומכים ואוהדים.
תודה מיוחדת לאמא חנה אריון שהודות לה מתאפשר הפרוייקט.