תסתכלי, אולי תראי פה משהו ששכחת
תתקרבי, אולי הריח ידבר אל חדרים שנעלת
תשכחי, לרגע, עד כמה שהבטחת לא להרגיש אותי יותר
כי אני לא עומד יציב
והזמן חותך דרכי

כבר שנים אני סוחט דמעות מזכרונות מקומטים
חורפים, אני מנשים את התמונות ומשנן אותך
לא מבחין בין התחושה לזכרון ומי זו את
כי אני לא עומד יציב
והזמן חותך דרכי

כמה שלא תרחיקי, כמה שלא תראי בי אור
אני עוד אנסה לזכור בך את הטוב

כי אני לא עומד יציב