במות אבי
העולם הסתחרר מסביבי
בתבנית נוף ילדותי
כמו עלים

ועל הקיר
השעון נעצר
כשהחורף דחק את האביב
מתוך העיר

במות אבי
לא נותרו לי יותר תירוצים
לא יכולתי לחזור בליבי אל ילדות דמיונית
במות אבי
נפגשו החלום ושברו
החיים, העבר - וכל מה שיכולנו להיות באיזה מקום
אם היינו חיים את חיינו במקומו

במות אבי
לא מיתת נשיקה
לא בקרב או תאונה -
כמו בחיים, כמו בחיים...

בבית חולים
כשהגשם בחוץ
התעמת עם הגשם שבפנים
בקור כלבים

במות אבי
לא הייתי בלילה לראות
או לשמוע קולו כשלבטח קרא הוא בשמי.
בתום יומי
לא ידעתי מה רע ומה טוב
לא ידעתי אם פעם אוכל מחדש לאהוב את החיים
כשצעדתי איתו אל בית האלוהים