רק בת עשרים ואחת

מילים ולחן: מוריה אור

אני שומעת אותו
לפעמים לפני השינה
והוא פוקח את עיניי העצומות
דברים הולכים להשתנות

לא ראיתי אותו
לפעמים רק רקמתי תמונה
ציירתי פנים ועיניים של ילד
ומשהו בי השתנה

והלילה נגן בי קולו המוכר
ועם בוא הבוקר פחת
בין כל המילים הוא שר ואמר
את רק בת עשרים ואחת

אני יודעת אותי
אבל לא יודעת הכל
ויש עוד הרבה שנותר לי לראות
הרבה שנותר לי לשאול

קליפת נערות
במחי יד מתקלפת
כנחש המשיל את עורו
והיא בחומת הגנה מתחלפת
אך גופי תוכו כברו

והלילה נגן בי קולו המוכר
ועם בוא הבוקר פחת
בין כל המילים הוא שב ואמר:
את רק בת עשרים ואחת

והלילה נגן בי קולו המוכר
ועם בוא הבוקר פחת
בין כל המילים הוא שב ואמר
את רק בת עשרים ואחת