את היית הגלולה; אני הייתי גלולה

מילים: יובל שמחה / לחן: יובל שמחה ואלעד צ'רנינסקי

איך דחוי חברתי יכול לחיות?
שונה מתוך סיבות גנטיות,
הילד הקטן שבי רוצה לפרוץ,
בֵּינְתיים משגע דעתי ומשאיר אותי אובד עצות.
לא פלא שמצאתי בך גלולת הרגעה,
את היית כזאת... עד לחתונה
וגם אני הייתי קרוב לוודאי – שלך,
קווי דמיון מהרגע שבקענו... עד שהבטחתי לך

קווי דמיון על דרך השלילה,
את היית הגלולה; אני הייתי גלולה
ושנים על שנים בחדרי-חדרים
הן לא ממש סיבה להתמודד גם כשאין 'לְמָה?'

דרכו יש לי רגש, האמנות שלו,
אבל רוב הזמן זה נגמר בְּפְּרובוקציות זולות.
לפייס אותו לוקח לפעמים 5 שעות,
בֵּינְתיים משגע דעתי ומשאיר אותי אובד עצות.
נוסטלגיה לְבֵית-הספר המְיוחד,
כולם נצמדו לגדרות, אני עם כדורגל רץ מצד לצד,מצד לצד, מצד לצד...

קווי דמיון על דרך השלילה,
את היית הגלולה; אני הייתי גלולה
ושנים על שנים בחדרי-חדרים
הן לא ממש סיבה להתמודד גם כשאין 'לְמָה?'
גם בחורה חדשה שאבחר היא לא התשובה,
למרות שבניגוד אלייך אשתדל שהיא תהייה טו(בה...) ( בריאה...)

איפה הוא? איפה הוא? הביטחון העצמי, איפה אני איפה אני
איפה הוא? הביטחון בעצמי, איפה אני? איפה אני?
איפה הוא? איפה הוא? אביט נכון בעצמי, איפה אני? איפה אני?
איפה הוא? איפה אני...איפה אני...איפה אני...