כְּשֶׁאַתְּ אוֹחֶזֶת בִּי בְּכָל כֹּחֵךְ
וְגוֹרֶרֶת אוֹתִי מֵחַיַּי אֶל תּוֹכֵךְ
כְּשֶׁאַתְּ אוֹחֶזֶת בִּי בְּכָל כֹּחֵךְ
וְגוֹרֶרֶת אוֹתִי מֵחַיַּי אֶל תּוֹכֵךְ
שַׁעֲרֵי הָעִיר נִפְתָּחִים וַאֲנִי מוֹלֵךְ
וַאֲנִי עוֹבֵר אֵלַיִךְ כֻּלִּי וּמוֹעֵךְ
אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה הַכָּלוּא בִּגְבוּלֵךְ
וַאֲנִי מְנַצְנֵץ וּכְמוֹ מְבָרֵךְ
עַל קִיּוּמִי שֶׁמְּסָרֵב לִהְיוֹת עֲבָרֵךְ,
מְסָרֵב לִהְיוֹת עֲבָרֵךְ,
מְסָרֵב לִהְיוֹת עֲבָרֵךְ,
מְסָרֵב לִהְיוֹת עֲבָרֵךְ.