שִׁיר אַהֲבָה

מילים: יקיר בן־משה / לחן: דוד ברבי


פַּעַם בְּחֹדֶשׁ מַנִּיחַ הַיָּרֵחַ אֶת עַפְעַפָּיו
הַכְּבֵדִים, וְנִרְדָּם
פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ, גַּם זֶה יוֹתֵר מִדַּי
אֲנִי בָּא אֵלַיִךְ בִּזְהִירוּת
בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַנְּשִׁימָה לְבֵין הַלְמוּת
הַנְּשִׁימָה,
בָּרֶוַח שֶׁבֶּן הַגּוּף לְמַמָּשׁוּתוֹ -
מִישֶׁהוּ חֹפֶן אֶת שְׁמֵךְ:
חֶצְיוֹ, עַפְעַף
חֶצְיוֹ, תְּנוּמָה
צַמְּרוֹת כּוֹכָבִים עוֹשׂוֹת דַּרְכָּן אֶל הַלֵּב
בַּעֲדוֹ חָשַׁבְנוּ לִפְעֹם אֶל הָעוֹלָם -
יַקִּירָתִי, לְאָן אֶת פּוֹסַעַת בְּרֶגַע בּוֹ
הבַקֶֹּר
נוֹשֵׁק לַחֲלוֹמֵנוּ הָרָטֹב?

פַּעַר הַדּוֹרוֹת

מילים: רן יגיל / לחן: דוד ברבי


מִזְדַּקְּנִים מִלִּפְנֵי, מִזְדַּקְּנִים מֵאַחֲרֵי
מִזְדַּקְּנִים מִתְּשׁוּקָה וּדְבָרִים אֲחֵרִים
כִּי מִזְדַּקְּנִים מֵאָחוֹר, מִזְדַּקְּנִים
מִלְּפָנִים
מִזְדַּקְּנִים בְּעִקָּר מִצַּד הַפָּנִים.

מִזְדַּקְּנִים מֵחֲלוֹם מִזְדַּקְּנִים מִׁשָּנִים
GOD בָּאָרֶץ הַזּוֹ מִזְדַּקְּנִים מִפַּרְגּוֹד
כָּל אַרְבַּע שָׁנִים, כִּי כָּכָה זֶה

מִזְדַּקְּנִים מֵאָחוֹר מִזְדַּקְּנִים מִלְּפָנִים
מִזְדַּקְּנִים בְּעִקָּר מִצַּד הַפָּנִים
מִזְדַּקְּנִים מִתְּשׁוּקָה מִׁשְּחִיקַת מִשְׁכָּבִים
מִזְדַּקְּנִים מֵהֶתְקֵף לֵב
בַּבַּיִת מִמּוּל אֵצֶל הַׁשְּכֵנִים

כִּי כָּכָה זֶה

מִזְדַּקְּנִים מֵחֲלוֹם מִזְדַּקְּנִים מִׁשָּנִים
GOD בָּאָרֶץ הַזּוֹ מִזְדַּקְּנִים מִפַּרְגּוֹד
כָּל אַרְבַּע שָׁנִים כִּי כָּכָה זֶה
כִּי מִזְדַּקְּנִים לְאָחוֹר מִזְדַּקְּנִים
מִלְּפָנִים
מִזְדַּקְּנִים בְּעִקָּר מִצַּד הַבָּנִים

מִישֶׁהוּ

מילים: אבי אליאס / לחן: דוד ברבי


מִישֶׁהוּ רָצַע אוֹתְךָ בְּעֵדֶן הַבָּשָׂר,
בִּמְתִינוּת שֶׁל אֶקְדָּח חוֹרִים,
שֶׁהַמַּחְסָנִית שֶׁלּוֹ חֲלוּלָה וְדוֹקֶרֶת כְּמוֹ
זְרִיקָה שֶׁל יֶלֶד נִכְנַס לְכִתָּה א'.
שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַנְּקִישָׁה בָּאֲוִיר
וְכִוַּצְתָּ שִׁנַּיִם וְנָשַׁכְתָּ אֶת הַלָּשׁוֹן.
אָמְרוּ לְךָ שֶׁהַזְּמַן יְרַפֵּא אֶת הַפֶּצַע,
וְיֵשׁ לְךָ לַעֲבֹד עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים.
לֹא הֵנַדְתָּ אַף כְּשֶׁמִּשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה
בדָּקְָה
אֶת תֹּקֶף רִשְׁיוֹן הַׁשְּהִיָּה
וּבָדְקָה בְּךָ בְּאִם נֶקֶב הָאֹזֶן נָגוּעַ
בְּאֵיְדְס אוֹ בְּחַיְדַּק טוֹרֵף.
שָׁקְלוּ אוֹתְךָ אִם אַתָּה כֶּסֶף טָהוֹר
אוֹ סְתָם זִיּוּף שֶׁל מִדְרְחוֹב נַחֲלַת
בִּנְיָמִין.
וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה עָגִיל עִם יַהֲלוֹם
דּםָ.

דִבּור

מילים: מירון ח. איזקסון / לחן: דוד ברבי


כָּל דִּבְרֵי הָאָדָם בְּקוֹלוֹ

רַק שִׂיחַת עַצְמוֹ הִיא,

וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ.

כָּל דִּבְרֵי הָאָדָם בְּקוֹלוֹ

שִׂיחַת הָרַבִּים הִיא

וְאִם נַפְשׁוֹ שׁוֹמַעַת, שׁוֹמַעַת.

וְכֵיצַד יֵדַע עַתָּה

אִם דִּבּוּרוֹ הוּא רַק צְחוֹק הַמֹּחַ

אוֹ שֶׁהוּא בֶּן זְקוּנִים אֵיתָן

הַנּוֹלָד בְּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל.

בלוז הירייה הסלולארית בקו 30

מילים: רוני סומק / לחן: דוד ברבי


הִיא אָמְרָה "הָלוֹ", וְהוּא שָׁאַל: "לָמָּה
הָעַצְבָּנוּת הַזֹּאת, בֻּבָּה?"
וְהִיא: "בְּרֶבַע לְאַרְבַּע הוּא עָשָׂה לִי,
תָּבִיאִי אֶת הָאֶקְדָּח. עָשִׂיתִי לוֹ: בְּרֶבַע
לְאַרְבַּע אֲנִי לֹא מְבִיאָה שׁוּם אֶקְדָּח".
הוּא: "וְמַה הוּא אָמַר?"
הִיא: "הוּא תָּפַס קְרִיזָה וְצָעַק:
'תָּבִיאִי אוֹתוֹ עַכְשָׁו אוֹ שֶׁתָּעִיפִי מִכָּאן
אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּךְ'".
הוּא: "וְהֵבֵאת?"
הִיא: "עָשִׂיתִי לוֹ, לֵךְ תִּזְדַּיֵּן אַתָּה
וְהַסּוּפֶּרְמַרְקֶט הַזֶּה, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה
לְהַחְלִיף מְחִירִים, אָז מָחָר בַּבֹּקֶר
אֲנִי אֲתַקְתֵּק אוֹתָם בָּאֶקְדָּח הַדָּפוּק
שֶׁלְּךָ. עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֶכֶת"
וְהִיא הָלְכָה
וְיָשְׁבָה לְיָדִי בָּאוֹטוֹבּוּס.
הַמִּלִּים לָהֲטוּ כְּעַרְמוֹנִים עַל מְדוּרַת
שְׂפתָיֶה שֶׁהֻבְעֲרוּ שׁוּב וְשׁוּב בַּלִּיפְּסְטִיק
עִם מַדְבֵּקַת הַהֲנָחָה.
אַחַר כָּךְ הִיא כִּבְּתָה
אֶת הַסֶּלוּלָרִי, מָשְׁכָה אֶת הַגּוּפִיָּה
לְעֵבֶר הַחֲגוֹרָה,
וּשְׁתֵּי עֲקִיצוֹת הַיַּתּוּשׁ שֶׁהָיוּ שָׁדֶיהָ
נִרְאוּ לְרֶגַע כִּשְׁנֵי עֳפָרִים,
כִּתְאוֹמֵי צְבִיָּה,
כְּפָסוּק מִׁשִּיר הַׁשִּירִים שֶׁנָּפַל
בִּשְׁבִי מוֹשְׁבֵי הַפְּלַסְטִיק
שֶׁל קוַ 30 .

הערך הקיים מְיַלֵּל בחשכה

מילים: יחזקאל נפשי / לחן: דוד ברבי


רָאִיתִי עֵץ וְשִׁלְפֵי מַיִם.
חַשְׁרַת עָבִים מְקֻבָּצִים מִמַּעַל.
בַּהֲרוֹת לְבָנָה נוּגוֹת מוּאָרוֹת בְּרִגְבֵי
הַצוֹּמֵחַ,
וְהַמָּאוֹר עוֹטֶה בַּאֲרֶשֶׁת פָּנֶיהָ.
וְהַשֵּׂעָר הזָּהוֹב וּמֶשִׁי...
וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ אֶל לִבִּי אָמַרְתִּי; כָּאן
הַחַיִּים וְאֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים וְאֵין לְיַחֵל לְיוֹתֵר
מִזֹּאת.
הָאֳרָנִים וּפְרִי הָאֲדָמָה. הָרֵיחַ. זַג
ענֲבִָים
נוֹצְצִים, בּוֹהֲקִים עַל כְּלוֹנְסָאוֹת עֵץ.
דִּמְעוֹת הַגֶּשֶׁם. נָהָר יָרוֹק.
בְּעוֹד שָׁנִים הַכֹּל יוּעַם לְלֹא שׁוּב.
וַהֲלֹא אֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן.
הָאֲדָמָה פּוֹעֶמֶת, הָאֲדָמָה זוֹעֶקֶת,
קוֹרֵאת בַּאֲנָקָה,
כָּאן אֱלֹהִים.

שיר השירים

מילים: פרץ-דרור בנאי / לחן: דוד ברבי


הוֹ רְדִי, רְדִי מִן הֶהָרִים
וּבוֹאִי אֶל שְׁפֵלַת הַחוֹף
וּבוֹאִי כְּפִי שֶׁבָּאתָ אָז
מְמֻנַּעַת בְּפִיאָט הָאֲדֻמָּה
מְמֻנַּעַת בִּקְשִׁיחוּת קְסוּמָה
מַדִּיפָה נִיחוֹחַ עַז וּמַדִּיפָה רָצוֹן טוֹב
וְנָשָׂאת עַל גַּלֵּי הַהֲזָיָה
פּוֹרֶמֶת אֶת קֶרֶס הֶחָזִיָּה
בִּשְׁתֵּי יָדַיִם צְלוּבוֹת לְאָחוֹר
וּבִמְדוּרַת הָעֵינַיִם מַזְמִינָה
לִדְהֹר פָּנִים וְאָחוֹר
עַל שְׂדוֹת הַמֹּר
הַנֵרְדְּ וְהַתְּמָרִים.

אל מול דרך דועכת

מילים: אברהם חלפי / לחן: דוד ברבי (עיבוד: סער גז)


עֵינַי רָאוּ: דּוֹעֶכֶת דֶּרֶךְ
מְפַתָּה מֶרְחָק וְהוּא אָפֵל כְּחֵטְא.
וּבִנְשׂא יוֹמִי נְבוּאָתוֹ עַל עֶרֶב,
עֵינַי רָאוּ
הַמָּוֶת עַל מוֹקֵד.
אָז מְאֹד יָדַעְתִּי שֶׁעֵת הִגִּיעַ
לְחַסוֹת בְּצֵל בּוֹאֵךְ וּסְלִיחָתֵךְ
עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה אֶחָד מוּל הָרָקִיעַ -
עַד אֶפְרִי בַּלַּיְלָה לְבָרֵךְ.
אֲבָרֵךְ: חָנִּינִי בְּמַרְגּוֹעַ,
אֱלִילַת שִׁירָה וּבַת כּוֹכָב נוֹדֵד
טוֹב לִחְיוֹת רַק פַּעַם
ולְִגוְֹע,ַ
מֵאֲשֶׁר שֵׁנִית להוָּלֵד
שְׁחֹרִים גֵּאִים עוֹטֵי זְהַב שֶׁמֶשׁ
יִזְרְעוּ אוֹרָם עַל פְּנֵי רֻכְסֵי הָרִים,
אַךְ עֵינִי מְאֹד עֲדַיִן מְרַחֶמֶת
עַל מַרְאוֹת עוֹלָם הָאֲפֹרִים
לֹא יָדַעְנוּ תֹּם. גַּם בֶּכִי לֹא אָהַבְנוּ.
לֵיל מוּל חָיִינוּ רֹאשׁ שֵׂיבָה מַרְכִּין.
מָוֶת מחַיֵּךְ
שֶׁאֶל לַחְמוֹ רָעַבְנוּ
מַעֲלֶה שִׁכְחָה בְּרֵיחַ נִיקוֹטִין.
מֶרְחַקִּים וְאָפֵר מֶרְחַקִּים וְשַׁחַר.
שַׁחַר זֶה צוֹנֵן וְלֵב אֵין בְּקִרְבּוֹ.
בִּסְתָוִים כְּאֵלֶּה פֶּה הַלֵיל נִמְשָׁךְ עַד -
עַד אֲשֶׁר הַבֹּקֶר
כְּשִׁלְשׁוֹם יָבוֹא
וְלָכֵן אֲנַחְנוּ אֲדִישִׁים כָּאֵלֶּה.
וְלָכֵן אֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ מְאוּם.
לֹא יָדַעְנוּ תֹּם.
רַק נְבָרֵךְ עַל אֵלֶם
בְּקוֹלֵנוּ הֶעָמוּם

חדר צבעוני

מילים: רפי וייכרט / לחן: דוד ברבי


קִיּוּמֵךְ - חֶדֶר צִבְעוֹנִי
מְרֻפָּד מַדְבֵּקוֹת אַהֲבָה,
עֲרִיסָה עַל אֲגַם עֲנָנִים
רְחוֹקָה מִזְּמַנִּים וּרְעָבָם.
קִיּוּמֵךְ )הוּא( - תֵּבֵל גְּדוֹלָה
בָּהּ הָאוֹר )וּ(מַרְקִיד הַצְלָלוֹת,
כּוֹכָבִים )הֵם( חָגִים כְּהִלָּה
)וּ(מַתְוִים מַסְלוּל מַזָּלוֹת.

לכבוד שבת

מילים: צדוק עלון / לחן: דוד ברבי


בְּיַלְדוּתִי צִחְצַחְתִּי אֶת נַעֲלֵי אָבִי
אָז הָיְתָה מִדַּת נְעָלָיו גְּדוֹלָה מִׁשֶּלִּי
עֶשְׂרוֹת שָׁנִים חָלְפוּ
נַּעֲלַיִם רַבּוֹת
לָבְשׁוּ אֶת צוּרַת רַגְלַי
אֲנִי מְצַחְצֵחַ אֶת נַעֲלֵי אָבִי
וְהֵן מִצְטַמְּקוֹת וְהוֹלְכוֹת לְנֶגֶד עֵינַי
עַתָּה נְעָלַי שֶׁלִּי גְּדוֹלוֹת מֵהֶן
כַּף יָדִי נְתוּנָה בִּנְעָלָיו
ואֲנִי מַבְרִישׁ הָלוֹךְ וָשוֹב
עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן
עֲרוּכוֹת לִקְרַאת הַׁשַּבָּת בְּיַלְדוּתִי
וְּבטֶרֶם בָּאָה הַׁשַּבָּת
בְּטֶרֶם הוֹפְכוֹת נַעֲלֵי הַהֹוֶה לְזִכְרוֹן
נעַלֲיֵ הֶעבָרָ
אֲנִי זוֹכֶה לְרֶגַע שׁוּב לִהְיוֹת
תַּחַת כִּפַּת יָדָיו שֶׁל אָבִי עַל רָאשִׁי
הֶחָשׂוּף
בְּבָרְכוֹ אוֹתִי יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים

פרח האסלאם

מילים: מתי שמואלוף / לחן: דוד ברבי


צֵל הָעָרַבֶּסְקוֹת
נוֹפֵל עַל נֶגֶב וְגָלִיל
נָמִים הֶהָרִים
שָׁחֹר יָם הַמָּוֶת.

חוף מבטחים

מילים ולחן: דוד ברבי


בָּאִים לְחַפֵּשׂ תַּ'ׁשֶּקֶט
אֶל מוּל יָם סוֹעֵר.
רוּחַ מְהַפֶּכֶת שׁוֹטֶפֶת
חוֹף רָגוּעַ.
חוֹל מְלַטֵּף לְרֶגַע
נִשְׁטָף בְּגַלִּים אֲרֻכִּים.
רְסִיסֵי חוֹל טוֹבְעִים
וְאִתָּם הַמַּחְשָׁבוֹת
נִנְעָלוֹת.
יַשְׁכִּיחוּ כָּל דָּבָר כָּאוּב
וְכָךְ נַגִּיעַ אֶל
חוֹף מִבְטַחִים
חוֹף מִבְטַחִים שוֹמֵע
לְגַלֵּי עֲנָק נִרְגָּעִים.
הֵם מַהֵר שׁוֹכְכִים,
סְַעֲרַתָם נֶעֱצֶרֶת
וּמָה אֲנַחְנוּ כִּי נִתְחַבֵּר
וְאֵיךְ נַרְגִּיעַ נִשְׁתַּתֵּק?
מוּל מֶּרְחָב מַרְטִיט
וְאֶל מַיִם נָשׁוּב
וְאִתָּם הַמַּחְשָׁבוֹת,
נִנְעָלוֹת.
יַשְׁכִּיחוּ כָּל דָּבָר כָּאוּב
וְכָךְ נַגִּיעַ אֶל
חוֹף מִבְטַחִים.

סוף אוגוסט

מילים: חגית גרוסמן / לחן: דוד ברבי


הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַבָּר וּפָנֶיהָ חֲתוּמוֹת
בַּעֲיֵפוּת,
נְקִיּוֹת מֵאִפּוּר, שְׁעוּנוֹת עַל כַּף יָדָהּ,
גַּם בְּחֹדֶשׁ הַבָּא תִּשאֵר עֲנִיָּה
וְלֹא יִהְיֶה לָהּ עִם מִי לְדַבֵּר,
מִלְּבַד חִיּוּךְ רוֹפֵף לְעֵבֶר הַבַּרְמֶן,
עוֹד כּוֹס בִּירָה וְאָז חִיּוּךְ גָּדוֹל יוֹתֵר
וּמִיָּד נִשְׁמָטוֹת הַשְּׂפָתַיִם
וְלִטּוּף בַּזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית
מִיָּדָּהּ הַיְמָנִית וְלִפּוּף הָאֶצְבָּעוֹת
בשַָּער
הַמֻּחְלָק וּדְרִישָׁה לְמָזוֹן, לְסָלָט
מיְחָֻד,
מַשֶּהוּ שֶׁמַּעֲבִיר אֶת תְּחוּשַׁת הַצָּמָא,
גְּבִינַת מוֹצָרֶלָה וְשִׂיחָה תּוֹבְעָנִית עִם
הַמּלֶצְרַ.
סָלָט הַשרִי יוֹתֵר טוֹב בְּעֵינָיו וְלָזֶה
הִיא מַסְכִּימָה,
וּמִיָּד סַנְטֵר עַל כַּף הַיָּד
וְהִתְבּוֹנְנוּת בִּקְבוּצַת הַמְעַׁשְּנִים
שֶׁצּוֹחֲקִים לְצִדָּהּ.
מַמְתִּינָה לְסָלָט שָׁעָה אֲרֻכָּה,
פָּנֶיהָ מִתְמַזְּגִים בַּכְּתָלִים, עוֹבֶרֶת
לָשֶׁבֶת בַּפִּנָּה,
מַצִּיתָה סִיגַרְיָה מִתַּחַת לְצִיּוּר שֶׁל
מָטוֹס אָדֹם,
פּוֹרֶטֶת אֶת הַדַּקּוֹת לְתוֹךְ מַקָּשֵׁי
הַטֶּלֶפוֹן
וּשְׂפָתֶיהָ חֵצִי יָרֵחַ שָׁכוּב עַל בִּטְנוֹ,
מַמְתִּין לְאוֹר הַשֶּמֶשׁ.