הנה את כאן
כל כך חיכית ולא ציפית
שמשהו יפתיע
יפיל את הקירות שעל ליבך
ממלמלת עוד תפילה
כל כך חיכית ולא ציפית
שמישהו שומע
מציף את השתיקות באהבה
כל המחסומים עוד יפרצו כל הקליפות עוד ייעלמו
האמיני
בו, בך.
כל המחסומים עוד יפרצו כל הקליפות עוד ייעלמו
האמיני
בו, בך.
הנה את כאן
למרות הפחד הלוחש
המשכת על הברכיים
הקשבת לקול מתוך החשכה
ממלמלת עוד תפילה
כל כך חיכית ולא ציפית
לתפוס פיסת שמים
ולמצוא בה את עצמך בחזרה
כל המחסומים עוד יפרצו כל הקליפות עוד יעלמו
האמיני בו בך.
כל המחסומים עוד יפרצו כל הקליפות עוד יעלמו
האמיני
בו, בך
יש בך חלום ששוב קורא לך
לכסוף לעוד מקום רחוק
על הפסגה נותרת צרובה מקרח
אולי המר יביא מתוק
כל המחסומים עוד יפרצו כל הקליפות עוד יעלמו
האמיני
בו, בך.

שם
זה מתוח כמו קפיץ לא ללחוץ זה נפיץ
תיגע בי שם
שיכאיב שירפה
שהגוף ירפא
שם
זה עוד צורב זה מתיש עזוב זה רגיש
היה עימי שם
שתקיז את הרעל
שאשפוך את שיחי
שתשיב את נפשי

לעסות
לעבד לחבוט
את הלב
ללוש את החומר שבי את המר ששואב
להתפיח בו אל ושוב להתפתל
לעסות
לאחד לכסות
את הלב
להתרוקן מאויר גאוה להנשים אהבה
להלחים להחלים לאחל
להיגאל
להיגאל

שם
אין שאלה זה יקרה, לך הכל מחכה
תני את כל הכוח
את הידיים להרים
להכין את הכלי
שם
תעשרי תתעשרי תתנחמי תתפרקי
תתפללי
את השפע אחזה מבשרי

לעסות...

שם, היו בי שמים וים
מקצה העולם מעומקי רקיעים מצלם אלוקים
נזרקתי אל עפר ובוץ גשמי ומגושם
שם נשבו בי חומר רוח נצח זמן
והיו לבשר אחד
לנפש בדם
ברוך כל אשר מפליא לעשות הוא לחש
ברוכה העיסה
והרי זו
אדם.

לעסות..

מה יהיה עם הבור הזה
שמאיים לבלוע אותי
עם התהום הפעורה
שלא שובעת
מה עם הרעב הזה
שרק רוצה יותר לגעת
להרגיש את האינסוף
ושישרוף

מה אם תרחף כאן ותסמן לי את הדרך
הכל ירגיש כל כך אחרת
איך אתה מצפה ממני להיות כל כך רחוקה מן המקור
כמו ציפור בלי בית
צמאים ללא נראה, ומשתגעים מגעגוע
לקול הזה שהיה כאן פעם
ונדם.

כמה נהרות עוד אחצה לשווא
רק כדי לפגוש אותך
כמה מתווכים עוד אנפץ לשווא
רק כדי למצוא תשובה.

רוצה אותך
לשמוע את קולך
בחשכה.

אז שוב קמים לעבודה כבר מאחרים יש הספקים יש תקציב יש יעדים
שעון תיקתק אז דוהרים אל החיים על עוד קפה נשרוד ורכב בלי בלמים
ואם כואב תיקח כדור ולילד אקמול כי רק אתמול קיבלת את המשרה
ואם תרצה פנסיה שכר או ביטוח לאומי אז תעבוד ותמכור את חרותך
זו מערכת של פקידים מתוכנתים מתרוצצים בלי מטרה מתפקדים
זורמים אל חור שחור של חוסר מודעות
מה תואיל לנו עוד התמודדות

הנה אל ישועתי
הנה הנך אל ישועתי
איה איכה אל ישועתי
הנה אל ישועתי

הילדים חוזרים לבית החיילים יש תעשיה שתאכיל אותם שקרים
למה צריך עוד מחנכים יש מסכים
זה יתפוצץ בגיל עשרים אולי שלושים
ולהורים אין שום ברירה למטפלת עוד משרה
רק לסיים את החודש בשלום
אז נפצה בעוד ממתק זוהר בחושך ונדבק
במקום לתת להם קצת הקשבה וחום
ואם הילד שוב דורש ומפריע בשיעור תבדקו ותשלמו לו על אבחון
ריטלין ישתיק מיד ואם גם זה לא יעזור
יש כדורי אנטי דיכאון

הנה אל ישועתי
הנה הנך אל ישועתי
איה איכה אל ישועתי
הנה אל ישועתי

הזוגיות כבתה מזמן אז מתגרשים

הילדים לא מתרגשים מריגושים
מזון מהיר בכלי חד פעמי
הכל נזרק אחר השימוש הראשוני
הכל נזרק אחר השימוש הראשוני
גם האישה אחר השימוש הראשוני
גם האישה אחר השימוש הראשונ

גם החיים אחר השימוש הראשוני

הנה אל ישועתי...

די לך, די
חיצי ביקורת שנונה
מורעלים באמת וריקים מנחמה
היי בית מרפא, היי מנוחה
חבקי כל כאב הצמא למגע

בין נשימה לנשימה
לבנות או להחריב
על שפתייך מטוטלת ומילה אין להשיב
לאן תטי את המאזניים
תכי או תלטפי
ה' שפתיי פתח ופי...

די לך די חיצי ביקורת שנונה
מורעלים באמת וריקים מנחמה
היי כצוף דבש לאורה של שקיעה
כטל החודר כל רז שושנה

בין נשימה לנשימה
לבנות או להחריב
על שפתייך מטוטלת ומילה אין להשיב
לאן תטי את המאזניים
תכי או תלטפי
ה' שפתיי פתח ופי

צרורות צרורות אנו יורים
ואיך לא די להכאיב
דוקרים עוקצים רומסים שוברים
ומה אם לא נגיב
עומדים צמאים באור
פרחים פורחים וקמלים
יש פצעים שגם הזמן לא מרפא
יש פצעים שנפערים בידי הפ.


בין נשימה לנשימה...

ה' שפתיי תפתח - תהילתי.

הרבה זמן לא דיברנו דיבור יותר עמוק
לא דמעה לא חרטה, רק קריצות ומאנות
עוד זוכרת איך נפגשנו כל לילה בחצות
חומת הלב נשמת קול חי
מפרקים בי חוליות

גגות גליציה, ריח שוק, צלצולי הכנסיות
חושך לח עלות השחר, זעקת הסליחות
שם הבטחתי הבטחות קרובות אך רחוקות
האור המסנוור עיוור, עשיתי טעויות

ביקשתי אותך
האם תזכור לי
הלכתי איתך כל נשימה ופעימה
הייתי קרובה
נושקת אל השמש עד שריפה
עד שריפה
ורחוקה שנות אור וחושך
ותשוקה

הרבה זמן לא דיברנו, אני שואלת שאלות
אתה מקשיב אני יודעת, אתה נושק לי מרחוק
נהיה לי קר הכל אפור, והשמש עייפה
האמת מכה על תום
אבל הדרך מאירה

ביקשתי אותך
האם תזכור לי
הלכתי איתך כל נשימה ופעימה
מסרתי את עולמי על מגש של אשליות
אשליות
ולא הבנתי שהדרך אליך עוברת דרכי
ולא הבנתי איך למצוא אותך
בלי לאבד את עצמי

עוד מעט תצאי שבת
עוד מעט אשבר לאט

עוד מעט תצאי שבת
ומה אם תישארי מעט רק לרגע קט
כי עוד מעט אשבר לאט
אולי הפעם אשאר איתך גם אם כבר הלכת

אדע להאיר, אדע להשקיף
אל מעבר למירוץ הזה
בעין פנימית
אדע לפייס, אדע להכיל
את כל השיגעון הזה
ולהקשיב.

עוד מעט תצאי שבת....

להוריד מכתפיי את כובד המשא
פמיניזם- הורות- הגשמה- תורה לשמה
די לנסות את כולם לרצות
בין כל השאיפות להיות שלמה
די לרדוף אחרי בטון וניירות
לחפש את האושר בחוץ לאור נרות
בפשטות לחיות, במודעות לבנות
שטופים באהבה וחופשיים מהגדרות

אולי גם אדע לשמוח
את כל תפילותיי לשטוח
אולי גם אדע לא לברוח
את כל ספקותיי לשכוח

להתרגש לכאוב להאמין להגשים
אורות גדולים שחיים בתוך גופים
לזעוק את הקולות שמתוכי בוקעים
לשבות מלהשוות את עצמי לאחרים
לצחוק לבכות מרגעים קטנים
לדבר צפוף עם אלוהים
לאהוב עד טירוף את מה שכאן עכשיו
ולא לרוץ יותר לשווא

עוד מעט תצאי שבת
ארדוף רק אחריך
את לי אם ובת.

פרפר לילה אפור
פרפר לילה אפור
נמשך אל האור
מביט מתכנס
מתפתה מהסס
נמשך אל האור

פרפר לילה אפור
פרפר לילה אפור
נמשך אל האור
מתקרב מתרחק
נכווה מתהפנט
נחרך מן האור

אם יגשים חלומו
יישרף הוא עימו
יתכלה עם האור
אם ישוב לעצמו
יחייה חיים אפורים
ככל פרפר שכמותו

ימות או יחיה
ליבו יכבה
שלא גילה את האור
טוב לב מת מחייו
טוב קיצו מן הסתיו
שנמשך אל האור

מהתל גורלי
מפרפר כתשוקת פרפר לילה אפור
אחמם את כנפיי מקרניו של האור
לא אביט אל האור
לא אביט אל האור
לא אביט אל האור
לא אביט

אני זוכרת עוד קטנה
איך הבטתי במראה
מתי אהיה כבר נערה
חשבתי

וכשנהייתי נערה הביטה בי אותה ילדה
והתאכזבתי שכלל לא השתנתי
וקיוויתי וייחלתי לגדולה שעוד אהיה
לחכמה לאהבה וגם ליופי
והשנים מתגלגלות והתמונות כבר מתחלפות
ולא סיפרת על העול שבלגדול
כי

הו אבי
אתה שואל אותי תמיד אם השתנית מהתמונה ההיא בחורף
ואתה כבר בן שישים, ואין בי את המילים
שערותיך הלבנות נושפות בעורף

ובעוד אני כותבת ילדתי כבר כאן זוחלת
וכדי משחק היא ממלמלת את שמך
ואני נוזפת בדמעות, שבעיניי מבצבצות
הרי גם את רוצה להיות כבר סבתא
ולקטוף את הפירות עליהם עמלת כל השנים
את החכמה את האהבה ואת היופי
אך איך אפשר כך להשלים
עם עיוות עץ החיים
איך במלוא הפרי נופל בו דופי

הו אבי
איך השנים חלפו מהר ורק התחלנו להכיר כמו שרצינו
ואני אותה ילדה שלפתע רק תוהה מה יהא עליי אם יהיה עליך אבא

Oh papa
Tu me demandes toujours
Si ta change' depuies cette belle photo d'hiver
Et je veux te dire papa
Mais laisse tomber je t'aime comme ca
Mais promets moi de rester la pour toujours
Oh mon dieu si tu pouviez rester pour toujours
Je ne sais pas comment je vais faire sans toi un jour

אתה מדייק אותי
מילה וצליל, תו שנכתב
אתה מוביל אותי
בשביל שממני הוא נחצב
יש בי כאב על הקלות שבה אני נשאבת למיצר ולא רואה
את חריקת השער שנפתח
עלי לשמוע כזמרת מלאך

כי כל צמח עולה מריקבון נכון?
ואין לידה בלי צער, בלי זעקה
קול שירה עולה מן השתיקה, רואה?
במעוז החושך הנצה הזריחה
חה חה חה...

אתה מתקן ושובר ככלי ביד יוצר

מביא אותי לעוד שעוד אינני
מלטש אותי
כמו אבן יקרה
כשנסוגתי אחור הובלת אותי
אל חלום שכבר נגנז
כשאמרתי די
אתה פלא בעיניי, איך סימנת לי

שכל צמח עולה מריקבון נכון?
ואין לידה בלי צער, בלי זעקה
קול שירה עולה מן השתיקה, רואה?
במעוז החושך
הנצה הזריחה.
חה חה חה
חה חה