סיוטים

מילים: יניר שמיאל / לחן: האווי דנאו


כל לילה מחדש, לא ישנתי כבר שנים
אנ'לא בטוח אתגבר, אין לי כוח להשלים.
רק אתמול היית בבית, היום הכל קצת מקולקל.
נשאר לי לא מעט לסחוב, לגעגוע יש משקל.

בלילות את מבקרת,
לא נותנת לי לישון.
דמות שחורה ליד הדלת,
לחישות בלי היגיון.
איך אגיד לה שתבין?
רק חסר לי שתברח.
סיוטים, זה הזמן שלי איתך.

נשארה ממך תמונה, מסתכלת בחיוך.
המבט חודר ת'לב ואין לו חום כמו לחיבוק.
אני לא זוכר את המקום, רק חווה את התגובה.
מספר אחד בלהדחיק וכנראה זה לטובה.

בלילות את מבקרת,
לא נותנת לי לישון.
דמות שחורה ליד הדלת,
לחישות בלי היגיון.
איך אגיד לה שתבין?
רק חסר לי שתברח.
סיוטים, זה הזמן שלי איתך.
אני יודע לא רצית להיעלם לי.
לא תכננת כך לרוקן אבל ת'לב שהתרסק לי,
לא ניתן עוד לתקן.
ורק משפט אחד עוד מהדהד לי,
לעולם לא תחזרי.
לעולם לא תחזרי.

בלילות את מבקרת,
לא נותנת לי לישון.
דמות שחורה ליד הדלת,
לחישות בלי הגיון.
איך אגיד לה שתבין?
רק חסר לי שתברח.
סיוטים, זה הזמן שלי איתך.