שבת

שבת מתקדשת בפתח
רואה אור קטן עולה
עצבות וייאוש נמסים הם
מתחדשת הנשמה לבלי הכר

שולחן כבר ערוך לו בלובן
ריח של חג מבשם
שלווה אינסופית היא יורדת
נימת שקיעה עולם בעולם נושק

וכולהון מתעטרין בנישמתין חדיתין
כדין שירותא דיצלותא
לברכא לה בחדוא
בנהירו דאנפין

שכינת עולם היא עוטפת
יוצא דודי לרעייתו
נשמת אדם מתרחבת
געגוע לאותו מקום

שבת מחדשת הטבע
עת רצון הרצונות
עולם שעצר לו מלכת
שפעת כול ימי החול