עד שאתמלא באור

אל אוזניי בערב באו צעדייך
כך מתוך העצב באתי עד אלייך
אל ידית הדלת, עד מפתן הבית
דלת המתכת נטרקה ברוח

באתי אל הבית שם תשכון עד יופי
זו שאתמכר לה עד ייפלו שמים
את עיני בלי הרף צדו תלתלייך
ככה אחכה לך
עד שאתמלא באור

עד ערב
יכבה האור - לטוב לרע
עד אין שיעור אני פוחד לשמור לדרך
סיפור ישן שהסתיים
וכך אני נשאר אילם

את הרי יודעת כבר לקראת הערב
כוס קפה יונקת, מציתה סיגריה
אל מחול הרוח קמו סילסולייך
את שמסתתרת בין סדיני תאוותו
בקור

את עיני בלי הרף צדו תלתלייך
ככה אחכה לך
עד שאתמלא באור