בורחת

הולכת בין סבכים, ביער
מחשבות רצות מבין העלים
עוברת בין שבילים, מוסתרת
אך הנפש מתפוררת מבפנים

על אבנים היא פוסעת
מתקדמת אל הצריף העזוב
מצאה מקום מסתור, חושבת
מתחושותיה לא ניתן להיפטר.

בורחת, אל מקום נסתר
שוכחת, את דברי העבר
ואם עוד ישנו, חלום אחד נכזב
מקווה שהוא עוד לא עזב

לפחות עכשו מוגנת
מנסה לחשוב באופן חיובי
מרגישה שהיא נבגדת
כאילו דלת נטרקה לה בפנים.