כְּמוֹ דַּיָּג עַל שְׂפַת הַלַּיְלָה מַשְׁלִיךְ
חַכָּה אֲרֻכָּה שֶׁל אוֹר
לְפַתּוֹת אֶת הַשִּׁירִים הַקְּטַנִּים
בְּקַרְקָעִית חַיַּי.
יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת אֵין קֵץ,
יֵשׁ לִי זְמַן מִכָּאן עַד הָעוֹלָם הַבָּא.
שָׁנִים אֲנִי יָכוֹל
לַשֶּׁבֶת כָּךְ
מוּל הַבָּבוּאָה שֶׁל עַצְמִי
מְחַכֶּה לַשְּׁקִיעָה.