צאי ממך

צאי ממך עם הקול שבך,
הניחי כבר לסוסי הזמן.
כל עוד הנחשולים שלך
הפכו מזמן לאדוות הים.

רוח קיץ מתלהט,
עד הלילה לא נושם.
כף ידך כר חלומותיי,
בכרמים הערב
את היין כבר לוגם...

קחי מעט מההד שבך,
השליכי את מחוגי הזמן.
שאי את החיבוק שלא נמחק,
הפליגי אתו הרחק מכאן.

ערב קיץ בי נוגס,
עד השחר לא מהסס.
רוח את רוחי תנעים,
כל מילה היא אות ושעל,
שועלים קטנים...

צאי ממך,
עם הקול שבך,
צאי ממך,
מממ...

צאי ממך,
וההד אתך,
לעולם יישאר!