סוף ינואר

מילים: רננה ליש / לחן: יהל דורון


דִּיזִינְגּוֹף עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם,
דִּירַת שְׁנֵי חֲדָרִים
כָּל הַדֶּרֶךְ לַחֻפָּה
מֵאוֹהֲבִים וּצְעִירִים
וְאֶלֶף תָּכְנִיּוֹת
לָטוּס לְסְקִי, אוֹ לִכְרֵתִים
וְכַמָּה הִיא שָׂמְחָה
כשֶׁהוּא נִרְשָׁם לְמִשְׁפָּטִים

עוֹד מִתְגַנְבִים טִפְטוּפִים
גַּעְגּוּעִים בִּתְּמוּנוֹת,
זִכְרוֹנוֹת חֲטוּפִים
עֵינַיִם טוֹבוֹת

הָיוּ גַּם חֲלוֹמוֹת,
כְּשֶׁיִּפְשׁוֹט אֶת הַמַּדִּים
בַּיִת עִם גִּנָּה,
מִשְׁפָּחָה וִילָדִים
עַל הַוֶּסְפָּה הַלְּבָנָה,
אוֹ בַּסָּלוֹן עִם חֲבֵרִים
הָיָה לָהֶם מִשְׂחָק כָּזֶה –
מִי זוֹכֵר יוֹתֵר שִׁירִים

יוֹם יָפֶה סוֹף יָנוּאַר,
יָמִים יָפִים חוֹלְפִים
נְשִׁיקַת פְּרִידָה,
הַאִם כָּךְ נִרְאִים סוֹפִים?
אֵיךְ הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה,
אֵיךְ הוּא לֹא אָמַר
וְאֵיךְ בְּאֶמְצַע הַחַיִּים
הַכֹּל פִּתְאוֹם נִגְמַר

הָיוּ גַּם חֲלוֹמוֹת,
כְּשֶׁיִּפְשׁוֹט אֶת הַמַּדִּים
בַּיִת עִם גִּנָּה,
מִשְׁפָּחָה וִילָדִים
עַל הַוֶּסְפָּה הַלְּבָנָה,
אוֹ בַּסָּלוֹן עִם חֲבֵרִים
הָיָה לָהֶם מִשְׂחָק כָּזֶה –
מִי זוֹכֵר יוֹתֵר שִׁירִים

הַכְּנָפַיִם נִשְׁאֲרוּ
מְיֻתָּמוֹת עַל הַמַּדִּים
כְּמוֹ כָּל הָרְגָעִים
הֲכִי מְיֻחָדִים

שׁוּב הִגִּיעַ יָנוּאַר
שׁוּב הִיא עֲצוּבָה.
גַּם הַזְּמַן מַשְׁאִיר
פְּצָעִים שֶּׁאֵין לָהֶם תְּשׁוּבָה
אֲבָל הִיא לֹא לְבַד
וְיֵשׁ כָּתֵף לְהִשָּׁעֵן
וְעָתִיד שֶּׁנּוֹגֵעַ בֶּעָבָר

הָיוּ גַּם חֲלוֹמוֹת.....