אני חוזר אל עצמי בדמעות
אל בית ישן שנטשתי מזמן.
כשאני רואה את עצמי בעינייך,
אני חוזר אל עצמי בדמעות.
את מביטה אל עצמי מתוכך
אני רואה את עצמך והעולם נעצר
עננים מתפזרים ואני מתגעגע,
מתגעגע אל מה שהיה ונשאר.
איך באנחה קטנה ומבט חודר
היקום כולו נאלם?
אני שומע אותי ושומע אותך,
איך אפשר לעצור עולם?
את מישירה מבט, אני מרגיש חשוף
מה שנשאר זה רק מה שקרוב.
אני חוזר אל עצמי בדמעות
אך את איתי יד ביד וזה טוב.