שירים עד כאן-סי ואלעד

מילים: נתן יונתן / לחן: נחום היימן


שירים עד כאן
ניתנה לנו ארכה
עד שהזמן שלנו יעצור
היו גשמים ועוד
מה עוד אפשר לרצות
מה עוד אפשר לרצות

שירים עד כאן
דקה אחר דקה
קצרות ואוהבות וכואבות
אבל האחרונה
סופית וארוכה,
סופית וארוכה

שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד לקו

שירים עד כאן
הבכי והצחוק
קולות האנשים כוכבי הזמן
השמש והים
הלחם, העולם
המר והמתוק

וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר

לחיות בתוך השיר.

סוס מעץ-סי היימן

מילים: חדוה הרכבי / לחן: נחום היימן


סוס מעץ מוטל בחושך
סוס מעץ הוא מדליון
ציפורים נשמו חלמו בי
ציפורים מן הדמיון

כמו על אור אני הולכת
עם סלים של הזיות
בד קטיפה אותי הלבשתי
כמו שמלה לקראת כלולות

אדמה שלא עזבת
קרא לי עוד ועוד ועוד
מי בוכה שם הו ענני
אי פניך מועדות

הר מול הר הרי ציירתי
שלל אדום של זיכרון
בואה ים, כסני עשב
קול אדם על סף דמעות

זר ורדים פתאום הנחתי
פה על אדן החלון
מבדידות ציפור שואגת
שוב ציפור מן הדמיון

אדמה שלא עזבת
קרא לי עוד ועוד ועוד
מי בוכה שם הו ענני
אי פניך מועדות

אדמה שלא עזבת
קרא לי עוד ועוד ועוד
מי זה בוכה שם הו ענני
אי פניך מועדות

הו ענני
אי פניך מועדות.

כפל-סי ואלעד

מילים: יהודה גור אריה / לחן: נחום היימן


מישהו בוכה בי
מישהו בי רן
מישהו הולך בי
בלי ידע לאן
מישהו גונח
מישהו צוהל
איש בי מתייפח
איש בי מתהולל

מישהו בי ילד
מישהו בי סב
מישהו לתכלת
בי נושא עיניו
משהו הומה בי
חרש וממתין
ואני יודע
ואיני מבין

מישהו בוכה בי
מישהו בי רן
מישהו הולך בי
בלי ידע לאן
מישהו גונח
מישהו צוהל
איש בי מתייפח
איש בי מתהולל

מישהו בי ילד
מישהו בי סב
מישהו לתכלת
בי נושא עיניו
משהו הומה בי
חרש וממתין
ואני יודע
ואיני מבין

אנשי הגשם-סי ואלעד

מילים: רחל שפירא / לחן: נחום היימן


אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכיך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה

אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה

כשאוהבייך ישכחוך וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם
והם ירימו את ראשך ויאמצו את יאושך
לחממך בפירורי אהבתם
לחממך בפירורי אהבתם

אניטה וחואן (שיר אהבה ישן)-סי

מילים: נתן יונתן / לחן: נחום היימן


זהו שיר ישן על אניטה וחואן
גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים
הם שייכים עכשיו למלאכים

אניטה לחואן חיכתה
אך הוא איחר לקטוף את רימוני אהבתה
גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה

פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם
סיפור אהבתם

וזהו כל השיר
הוא שייך לחלומות שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב
שלא למדו את שפת האוהבים

ההם שלא נולדו בזמן
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם
זה אותו חואן, אותה האהבה

פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם
סיפור אהבתם

אך לא ייתם
סיפור אהבתם

אך לא ייתם
סיפור אהבתם

חופים-סי ואלעד

מילים: נתן יונתן / לחן: נחום היימן


חופים
הם לפעמים געגועים לנחל
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן

והאדם
והאדם הוא לפעמים גם כן
יכול להישאר
נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבו
אשר היה

ורק הים
שר לבדו שם את שיריו
כך בין צדפי ליבו של האדם
שרים לו נעוריו

חופים
הם לפעמים געגועים לנחל
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן

והאדם
והאדם הוא לפעמים גם כן
יכול להישאר
נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

ימינה, שמאלה והלאה-סי ואלעד

מילים: לאה נאור / לחן: נחום היימן


ימינה, שמאלה והלאה וכאן
ושם ובכל הכיוונים
בכף ידך ומעל לענן
וגם בחוץ וגם בפנים

ואם תשאל איפה האושר
אני אומר לך ביושר
הלא כולם יודעים
הנה הוא שם

ימינה, שמאלה והלאה וכאן
ושם ובכל הכיוונים
בכף ידך ומעל לענן
וגם בחוץ וגם בפנים

ואם האהבה איננה
לאן אלך ואבקשנה
תשאל
אני אשיב וכך אומר

ימינה, שמאלה והלאה וכאן
ושם ובכל הכיוונים
בכף ידך ומעל לענן
וגם בחוץ וגם בפנים

ואם תשאל היכן הפחד
והתוגה הלא נשכחת
איפה
ואי מקום הכאב
ואם תשאל היכן הפחד
והתוגה הלא נשכחת
איפה
אני אשיב בכל הלב

אני הולכת אלי-סי היימן

מילים: לאה גולדברג / לחן: נחום היימן


השנים פירכסו את פני בזכרון אהבות
וענדו לראשי חוטי כסף קלים
עד יפיתי מאוד
בעיני נשקפים הנופים
ודרכים שעברתי ישרו צעדי
עייפים ויפים

אם תראני עכשיו
לא תכיר, לא תכיר את תמוליך
אני הולכת אלי
בפנים שביקשת לשווא
כשהלכתי אליך

השנים פירכסו את פני בזכרון אהבות
וענדו לראשי חוטי כסף קלים
עד יפיתי מאוד
בעיני נשקפים הנופים
ודרכים שעברתי ישרו צעדי
עייפים ויפים

אם תראני עכשיו
לא תכיר, לא תכיר את תמוליך
אני הולכת אלי
בפנים שביקשת לשווא
כשהלכתי אליך

אני הולכת אלי
בפנים שביקשת לשווא
כשהלכתי אליך

אני הולכת אלי...

מרדף-אלעד שודלר

מילים: ירון לונדון / לחן: נחום היימן


ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל

ארץ אשר מרדפים קורותיה
אלפיים דפים ועוד דף
עד שנשרף עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף
היא את אויביה תשיג אך אויביה
הם לא ילכדוה בכף

זו הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף
היא יראה אבל כמו לא היתה כלל מודאגת
תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא

אז לא יותר אימהות תקוננה
ולא על בניהן האבות
כן, הוא יבוא ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות

Le jour où la colombe-סי היימן

מילים: Eddi Marnay . מילים בעברית (רק הד קולך): איתן פרץ / לחן: נחום היימן


Je ne sais pas où sont partis ces hommes
Que d’autres sont venus chercher
Ils ont disparu par un matin de Pâques
Des chaînes à leurs poignets
Combien d’entre eux vivront encore le jour où la colombe
Reviendra sur l’olivier ?

Je ne sais pas comment tiendront les pierres
Dont j’ai réparé la maison
Quand je suis devant ces murs qui se délabrent
Je pense à la prison
Où dort celui que je verrai le jour où la colombe
Reviendra sur l’olivier

Je ne sais pas comment vivent les arbres
Que les orages ont crucifiés
Et j’ai peine à croire que sous les champs de neige
Dorment des champs de blé
Que restera-t-il de mon coeur le jour où la colombe
Reviendra sur l’olivier ?

Je ne sais pas quoi dire à mon enfant
Lorsque bientôt il parlera
Des contes de fée ou des histoires de grands
Qu’il ne comprendra pas
Mais quel âge aura mon enfant le jour où la colombe
Reviendra sur l’olivier ?

אילו כל האוהבים-אלעד שודלר

מילים: יוסי גמזו / לחן: נחום היימן


אילו כל האוהבים
תלו בכוכבים
בלילה זה את מבטם
אילו כל הלגיונות
השליכו פגיונות
למרגלות אהבתם

איך היו נושרים אלינו
חלומות בשלים
איך היו רוגעים גלינו,
ילדתי שלי

אילו כל האוהבים
תלו בכוכבים
בלילה זה את מבטם

קמו לעינינו
ממצולות שירינו
כל האגדות כולן
קמו לעינינו
ממצולות שירינו
כל האגדות כולן

אילו כל האימהות
המסו בדמעות
את סוללות התותחים
אילו כל החפירות
פצועות ואפורות
לא העלו אלא פרחים

איך היה חולף הרוח
קל במשעולים
איך היה יומי זרוח,
ילדתי שלי

אילו כל האימהות
המסו בדמעות
את סוללות התותחים

קמו לעינינו
ממצולות שירינו
כל האגדות כולן
קמו לעינינו
ממצולות שירינו
כל האגדות כולן

עכשיו בעצם טוב-סי היימן

מילים: אהוד מנור / לחן: נחום היימן


מתי, מתי ואיך זה
נעשינו כה דומים ?
היינו כה שונים.
אתה - בוטח ושלו,
שקט.
אני - שאלתי כל הזמן
מדוע ולאן.
עכשיו הבט:
אתה המתלבט
ומתחבט,
והמרחק בינינו כה קרוב.
עכשיו בעצם טוב.

מתי, מתי התחלנו
לאהוב אותם דברים,
אהבנו אחרים.
אני - רציתי לבלות
כל עת.
אתה - עייף,
אתה - שתקן ,
בבית מעוגן.
עכשיו הבט :
אתה רוצה לצחוק,
רוצה לצאת
והמרחק בינינו כה קרוב,
כי עכשיו בעצם טוב.

תגיד,
מתי, מתי ואיך זה
נעשינו כה דומים?
הרי היינו כה שונים.
ועוד שנה על גב שנה
נישאת,
ולא הכל שחור-לבן
הכרנו כל גוון.
עכשיו הבט:
אנחנו כאן כעת
בלב שקט,
והמרחק בינינו כה קרוב,
עכשיו בעצם טוב,
בעצם טוב.

אני ממשיך לשיר-סי ואלעד

מילים ולחן: נחום היימן


כמו רוח בהרים
כמו שיר בלי מנגינה
כמו רחש בברושים
כמו אש שלא כבתה
כמו הלך שחלף
מבלי לומר מילה

כמו ים שלא נרדם
כמו איילה תועה
כמו קול שלא נדם
כמו ארץ לא זרועה
כמו אשל במדבר
כמו אדמה צחיחה

אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה

כמו קיץ שנמוג
על פני חלום של אור
כמו שיר שלא ניעור
כמו סתיו שלא עבר
כמו מחרוזות תפילה
של שיר שלא נגמר

אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה

כמו נשר במדבר
כמו רחש באוויר
כמו שיר בלי מנגינה
כמו מנגינה בלי שיר
של אור שלא נבט
אני ממשיך לשיר

אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה

אני ממשיך לשיר
אני ממשיך לראות
אני ממשיך לחלום
את כל מה שהיה.

כמו צמח בר-סי ותומר עפרון

מילים: רחל שפירא / לחן: נחום היימן


מחר אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
ומי שיידע למחול
ימחל לי על אהבתי
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם
מן המדבר
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

אני רוצה לפקוח את עיניי
לצמוח לאיטי
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי
רציתי לנחם
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי
אני יודע כי הדליקה אש זרה
את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים
ואני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.