אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִּהְיֶה כָּך - וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ

מילים: יהודה עמיחי / לחן: חנן יובל


לְיַד הָרַכֶּבֶת רָאִינוּ שְׁכָבוֹת בָּהָר,
זוֹ עַל זוֹ, קְדוּמוֹת, קֶשֶׁת עַל קֶשֶׁת,
גַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה כָּךְ, אוּלַי מָחָר,
יַחְדָו, צְמוּדִים, וְגָבֹהָ מֵעָל - הַדֶּשֶׁא.
אָמַרְתִי לָךְ שֶׁיִהְיֶה כָּךְ - וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

כָּל הַלַּילָה עָמַל הַיָּרֵחַ כִּמְטֹרָף
וְטִשְׁטֵשׁ נִגּוּדִים וּסְתִירוֹת וְהִרְגִּיעַ דָּם וָמַיִם.
יַלְדָּתִי, אֵין עוֹד הֶבְדֵּל עַכְשָו,
כְּדִין כָּל הָעוֹלָם הוּא דִין הַשְּנַים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִּהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתַּ.

הַפְּתִילִיָה וְהַסִּיר שֶׁעָלֶיהָ – בְּנַחַת
מָה אִכְפַּת לִשְנֵיהֶם, הֵם זֶה לָזֶה רוֹחֲשִׁים,
גַּם אֲנַחְנוּ עוֹד נִהְיֶה כָּךְ בְּיַחַד,
אדוּמִּים וְחַמִּים וְאֶחָד בַּשֵנִי לוֹחֲשִים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך –וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

יֵשׁ בָּנוּ נְגִינָה וְאַין בָּנוּ דֵּי רַעַם.
מָתַי סוֹף-סוֹף נִלְמַד לִהְיוֹת קָשִׁים?
הַכְּפִירִים, נַעֲרָה, אֵינָם רְעֵבִים אַף פַּעַם,
רַק צַדִּיקִים וּכְבָשִׂים רְעֵבִים וְרָשִׁים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

רְאִי, אַהֲבָתֵנוּ הִיא עַכְשָו בְּלִי גְבוּל,
וְהִגַעְנוּ לַגְּבוּל שֶאֵין בּוֹ אַהֲבָה.
הַשוֹמְרִים אָמְרוּ סִסְמָתָם וְהַשַׁעַר נָעוּל,
הַיְלָדִים הָלְכוּ הַבֹּיְתָה,הַחַֹשְׁמַל כָּבּה.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.