האמת קצת קשה לי לדבר
את לא אשמה זה אני לא מסתדר
לא עם עצמי לא עם מס הכנסה
נדפקה לי הקופסה ונכנסה לי גם הזרת בכורסה
את מכירה אותי פעם חי פעם מת
שותה ומעשן קצת לברוח מהאמת
אני נזכר בך בוכה נזכר בך מתלבשת
קמה ויוצאת משאירה לי בלב חור בגודל יבשת
מחליף עבודות כל יומיים מתפטר
מוזיקה זה החלום אבל בינתיים מתפשר
גם אם הדרך ארוכה אני תמיד ממשיך
כשזה יגיע זה יגיע לא סגור על תאריך
ואני לא יודע
מה הכיוון שלי אבל אני על מאה
והרמקולים פתוחים אני נוסע
לאן שהלב שלי ייקח
אולי זה לא נורמאלי
כל הראש שלי מסתובב זה פסיכודלי
ומכל הסיפורים שאת מכרת לי
לא השארת לי שום דבר
לא השארת לי שום דבר
כל הדור הזה נשרף בלהבה
כבר המצאנו מושגים חדשים לאהבה
אם הבדידות היא הטקסט והיצר זה הביט
אז גירושים בגיל שלושים הפכו ברגע ללהיט
ואולי זה העולם ואולי אני לא אשם
ואולי להיות נורמאלי כבר הפך משעמם
אולי נמאס לי לרצות להיות כל מי שאני לא
את יכולה לעזוב מאחל לך רק טוב והזמן יעשה את שלו