יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ

יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ. הָרוּחַ
לֹא סִפְּרָה אוֹתוֹ לָעֵץ. הָעֵץ
לֹא סִפֵּר אוֹתוֹ לַקֶּרֶשׁ בַּגָּדֵר.
הַקֶּרֶשׁ בַּגָּדֵר תָּמִיד אוֹמֵר: יָפְיָהּ,
אֲנִי אוֹמֵר, אֵינוֹ יָדוּעַ, כָּךְ אוֹמֵר
הַקֶּרֶשׁ שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מֵעֵץ לִהְיוֹת גָּדֵר.

יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ. עֵינֶיהָ לֹא כְּמַעְיָן שָׁחוֹר וְלֹא
כְּשִׁיר שֶׁפַּעַם שָׁר בָּהָר מַשָּׁב שֶׁל סְתָו
אֲשֶׁר אָמַר, מַשָּׁב הַסְּתָו, יָפְיָהּ, אָמַר,
אֵינוֹ יָדוּעַ. כָּךְ אוֹמֵר הַסְּתָו אֲשֶׁר שָׁמַע
אוֹתוֹ לוֹחֵשׁ לָהּ אַהֲבָה עַל יַד גָּדֵר אֲשֶׁר מֵעֵץ
אֲשֶׁר אָמַר לַקֶּרֶשׁ שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מֵעֵץ לִהְיוֹת גָּדֵר, אֲנִי אוֹמֵר:
יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ.

יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ. וְלִי אָסוּר לוֹמַר
זֹאת לְעַצְמִי אֲפִלּוּ. עָלַי לְהִתְאַפֵּק וּלְטַיֵּל
בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, כְּשֶׁצֵּל נוֹפֵל עַל צֵל,
וּלְהִסְתַּפֵּק לִי בִּשְׁתִיקָה וְלֹא לִצְעֹק. לָשִׂים לִי זֹאת לְחֹק:
לֹא לַעֲמֹד יוֹתֵר מִדַּי לְיַד גָּדֵר,
לָלֶכֶת הָלְאָה כְּשֶׁמַּשָּׁב שֶׁל סְתָו עוֹבֵר,
לֹא לִשְׁמֹעַ בְּדַבֵּר בָּהּ הַנְּעָרִים
וּבְגַלְגֵּל בָּהּ הַדְּבָרִים הַמְתוּקִים,
לֹא לַעְצֹר כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ עוֹצֵר
וְלֹא לִשְׁמֹעַ שֶׁמָּא מִישֶׁהוּ מְזַמֵּר,
לֹא לְהַקְשִׁיב אֵיךְ קוֹל מָתוֹק לוֹחֵשׁ:
יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ, כְּמוֹ מִכְוָה שֶׁל אֵשׁ.