א מכתם לדוד: שמרני אל, כי-חסיתי בך.
ב אמרת ליהוה, אדני אתה; טובתי, בל-עליך.
ג לקדושים, אשר-בארץ המה; ואדירי, כל-חפצי-בם.
ד ירבו עצבותם, אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם; ובל-אשא את-שמותם, על-שפתי.
ה יהוה, מנת-חלקי וכוסי-- אתה, תומיך גורלי.
ו חבלים נפלו-לי, בנעמים; אף-נחלת, שפרה עלי.
ז אברך--את-יהוה, אשר יעצני; אף-לילות, יסרוני כליותי.
ח שויתי יהוה לנגדי תמיד: כי מימיני, בל-אמוט.
ט לכן, שמח לבי--ויגל כבודי; אף-בשרי, ישכן לבטח.
י כי, לא-תעזב נפשי לשאול; לא-תתן חסידך, לראות שחת.
יא תודיעני, ארח חיים:
שבע שמחות, את-פניך; נעמות בימינך נצח