בכלא פגשתי אנשים
שלא נושאים מספר, ואף לא נספרים...
פגשתי רוצח, פגשתי עבריין...
פגשתי גנב, ופגשתי שקרן…
ויש שם צדיק, וכופר...
ויש מי שתעה, ויש מי שתהה...
פושע גם, וגם רעב יש שם...
ויש לוקים במחלת המולדת
מרחם הכאב נולדו
חוו את מלוא העוול
וגדלו לילדים שנגזל תומם
ונדהמו אל מול עוולות העולם
הם גדלו... ואיתם העצב...
התעצם עם כל דיכוי...
גדלו כפרח שאדמתו מלח
ללא פחד האמינו באהבה…
והם הואשמו כשהם אמרו:
"עד אין גבול אוהבים את המולדת".
ולא ידעו מה היה חטאם...
אהבתם הפכה פשע
מאוהבים לכלא...!!!
מאוהבים לכלא...!!!
אני מדברת עם נשמתי
ברגע של פקפוק אני תוהה
ומה עם פשעך, את, עצמי
מה פשרו, אני כבר לא יודעת.
את הדבר היחיד אמרתי (כבר)
הבעתי את מחשבותיי
כתבתי על העוול שקורה
בדיו רקמתי את אנחותיי…
מארץ האמנים הגעתי
הפשע שלי: מילים
את הדיו, שנזל מעורקי הרגש
הם קראו לדוכן העדים
הוי גורלי, הוי שנות חיי!
השיר שלי מואשם
לדברי השופט הקשיבו
השיר שלי הוא פשע
במדינת החוק, ובארץ החירות
השיר שלי אשם
במדינת החוק, ובארץ החירות
השיר שלי הוא פשע
אמנים לכלא...!!!