חלומות על לובן נשמתך,
כמו צדפים הנשטפים בתוכך.
גל אל גל רודף במים הצלולים,
במקום בו מלטף האור חולות מעמקים.
דממת עולם מתחת מים אדירים,
והרוח שמכה בגלים.
הים סוער אך הוא חזיון תעתועים,
כי בסוף שוב ילטף האור חולות מעמקים.
הנה ים, סירה, החוף שהסתנוור.
מתוך הזוהר עולה הדמות לאט בלי למהר.
כי הים נראה לפעמים סוער
עד שאל עינייך הצחוק שוב חוזר.
חלומות מקיר לקיר עוד בלבך
מרצפים את דרכך
עולים ברוח.
עלים ברוח בלב פתוח.
הנה ים, סירה, החוף שהסתנוור.
מתוך הזוהר עולה דמות לאט בלי למהר.
כי הים נראה לפעמים סוער
עד שאל עינייך הצחוק שוב חוזר.