תקציר חייו של מומי הזקן
מלים: מיכאל רייך
לחן וביצוע: אמוץ אמוצי ברונטמן הפקה מוזיקלית: אילן ארד
כשמומי הזקן חושב על בריחה מביתו הקשה
הוא יונק מקטרתו ופולט בעשן מסתלסל
תרוצים של חוסר ברירה
הלא חפיסת סיגריות אחת קטנה היא המציאות,
השיעול הצרוד הוא הצמיתות המצמיתה
הסימן המובהק להשארות הנפש במקום השנוא עליו,
אט אט חודרת אליו ההכרה
כי יגמל מעישון רק ביום מותו - - -
קשישא, זה עוד לא הכל
בשל הוויסקי שלך הבוגדני, תמשיך לחיות בעינוג כביכול
עד שיפילך הניקוטין
בן-אדם, השכר אינו מיטיב זמנים קשים,
הוא רק מטשטש אותם
הופך בהם והופך ונפלט כבועת אשליה
כן הזמנים קשים היום
מתי לא?
מה יעשה גבר עקר מלים, מודע לחולשות בן-אנוש
כדי לפצות רוחו הנכאה,
אולי ימלט אל השדה, יתכרבל בין רוחות השמים,
ישק לעלים הנושרים בסופה כאותו ילד לבן ותמהוני
השותה משלוליות מי שלג שהפשירו באביב, או מוטב
ישב בשקט עלספסל העץ הישן שבנה במאה שעברה
יחשוב בעתיד על דברים שהפסיד בחייו,
יאזין לשקשוק קרונות הרכבת במסעם אל הזמן השאול
יזכר בנסיעותיו אל נערת החוף שלו
שהעדיפה שיכור מועד על פניו
וגזרה את דינו לחיות עם אביו
עד רדתו של זה אלי בור, סוף פסוק;
כמעט בריחות רבות חווה מומי בשנות חייו
ובין לבין
בן-אדם, השכר אינו מיטיב זמנים קשים...